הסימפוניה החמישית של בטהובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדת שימוש בתג br*
שורה 5:
:: [[קובץ:Beethoven symphony 5 opening.svg|330px]]
 
הסימפוניה, ובמיוחד מוטיב הפתיחה שלה, השתרשו בתרבות המערב גם בקרב קהל שאינו מאזין מובהק למוזיקה קלאסית. הדבר הביא לעיבודים מחודשים של חלקים מהסימפוניה בסרטי [[קולנוע]], בסדרות [[טלוויזיה]] ובסגנונות של מוזיקה פופולרית כמו [[דיסקו]], [[רוקנרול]], ואפילו [[טכנו]].<br />{{ש}}
שימוש מפורסם במוטיב הפתיחה של הסימפוניה החמישית נעשה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כששירות השידור הבריטי, ה-[[BBC]], פתח בו את מהדורות החדשות שלו. הרצף 'קצר-קצר-קצר-ארוך' ייצג את [[קוד מורס|קוד המורס]] של האות "V" (עבור "Victory") — נקודה, נקודה, נקודה, קו.
 
שורה 11:
 
=== הלחנה ===
כתיבת הסימפוניה החמישית ארכה זמן רב, יותר מארבע שנים. זאת מכיוון שבמהלך אותן שנים עסק בטהובן בכתיבת יצירות נוספות, ביניהן הגרסה הראשונה של "[[פידליו]]", ה[[סונאטה]] ל[[פסנתר]] "[[סונאטה מס' 23 של בטהובן, "אפאסיונטה"|אפאסיונטה]]", שלוש [[רביעיית מיתרים|רביעיות המיתרים]] "ראזומובסקי", ה[[קונצ'רטו לכינור (בטהובן)|קונצ'רטו לכינור]], הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, והסימפוניות הרביעית והשישית.<br />{{ש}}
טיוטות ראשונות של הסימפוניה מתוארכות לשנת [[1804]], מיד לאחר מועד השלמת [[הסימפוניה השלישית של בטהובן|הסימפוניה השלישית]],{{הערה|1=הופקינס, אנטוני. ''תשע הסימפוניות של בטהובן''. Scolar Press, 1977. ISBN 1-85928-246-6.}} וסיום כתיבתה בשנת 1808 התרחש במקביל לסיום כתיבת [[הסימפוניה השישית של בטהובן|הסימפוניה השישית]], "הפסטורלית". בטהובן היה אז בשנות השלושים לחייו, וכבר סבל מ[[חירשות]] חלקית.{{הערה|1=[http://www.lvbeethoven.com/Bio/BiographyDeafness.html Beethoven's deafness]}}
 
שורה 158:
=== החזרה בפרק השלישי ===
ב[[פרטיטורה]] בכתב-היד (והיא הגרסה המקורית של בטהובן), הפרק השלישי מכיל סימן חזרה: לאחר נגינת קטעי הסקרצו והטריו מראשית עד אחרית, המבצעים מונחים לחזור לתחילת הפרק ולנגן שוב את שני הקטעים. לאחר מכן מגיע ביצוע שלישי של הסקרצו, הכתוב הפעם אחרת, לכלי קשת ב[[פיציקטו]] ועובר ישירות לפרק הרביעי (ראו תיאור לעיל). רוב הגרסאות המודפסות המודרניות של הפרטיטורה אינן כוללות את סימן החזרה; ואכן רוב מבצעי הסימפוניה מנגנים את הפרק כ-ABA' (כאשר A= הסקרצו, B= הטריו, ו-A'= הסקרצו השונה), בניגוד ל-ABABA' של פרטיטורת כתב-היד.
לא סביר שסימן החזרה בפרטיטורה המקורית הוא טעות פשוטה של המלחין. תרשים ה-ABABA' לסקרצי מופיע גם במקום אחר אצל בטהובן, בבגטלה ל[[פסנתר]], Op. 33 (שנת [[1802]]), בסונטה לפסנתר וצ'לו בלה מז'ור, ובסימפוניות הרביעית, השישית והשביעית. בכל מקרה, ייתכן גם שבטהובן העדיף בהתחלה ABABA' לסימפוניה החמישית, אך שינה את דעתו במהלך ההוצאה לטובת הגרסה של ABA'. <br />{{ש}}
מאז ימיו של בטהובן, גרסאות של הסימפוניה תמיד הודפסו ב-ABA'. אך ב-[[1978]] הוכנה גרסה של ABABA' על ידי פיטר גילקה ויצאה בהוצאת פיטרס. ב-[[1999]] פורסמה גרסה נוספת של יונתן דל מאר בהוצאת ברנרייטר,{{הערה|1=''לודוויג ואן בטהובן: סימפוניה מס' 5 בדו מינור'', בעריכת יונתן דל מאר, קאסל: ברנרייטר (1999)}} שתמכה בהחזרת הגישה של ABA'. בספר נלווה של הערות פרשנות{{הערה|1= ''לודוויג ואן בטהובן: סימפוניה מס' 5 בדו מינור; פרשנות ביקורתית'', בעריכת יונתן דל מאר, קאסל: ברנרייטר (1999)}} דל מאר מלמד זכות על ההשקפה ש-ABA' מייצג את כוונתו הסופית של בטהובן. במילים אחרות, שהנוסח המוכר הוא גם הנוסח הנכון.