הסימפוניה החמישית של בטהובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פרק ראשון: תקלדה |
מ הורדת שימוש בתג br* |
||
שורה 5:
:: [[קובץ:Beethoven symphony 5 opening.svg|330px]]
הסימפוניה, ובמיוחד מוטיב הפתיחה שלה, השתרשו בתרבות המערב גם בקרב קהל שאינו מאזין מובהק למוזיקה קלאסית. הדבר הביא לעיבודים מחודשים של חלקים מהסימפוניה בסרטי [[קולנוע]], בסדרות [[טלוויזיה]] ובסגנונות של מוזיקה פופולרית כמו [[דיסקו]], [[רוקנרול]], ואפילו [[טכנו]].
שימוש מפורסם במוטיב הפתיחה של הסימפוניה החמישית נעשה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], כששירות השידור הבריטי, ה-[[BBC]], פתח בו את מהדורות החדשות שלו. הרצף 'קצר-קצר-קצר-ארוך' ייצג את [[קוד מורס|קוד המורס]] של האות "V" (עבור "Victory") — נקודה, נקודה, נקודה, קו.
שורה 11:
=== הלחנה ===
כתיבת הסימפוניה החמישית ארכה זמן רב, יותר מארבע שנים. זאת מכיוון שבמהלך אותן שנים עסק בטהובן בכתיבת יצירות נוספות, ביניהן הגרסה הראשונה של "[[פידליו]]", ה[[סונאטה]] ל[[פסנתר]] "[[סונאטה מס' 23 של בטהובן, "אפאסיונטה"|אפאסיונטה]]", שלוש [[רביעיית מיתרים|רביעיות המיתרים]] "ראזומובסקי", ה[[קונצ'רטו לכינור (בטהובן)|קונצ'רטו לכינור]], הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, והסימפוניות הרביעית והשישית.
טיוטות ראשונות של הסימפוניה מתוארכות לשנת [[1804]], מיד לאחר מועד השלמת [[הסימפוניה השלישית של בטהובן|הסימפוניה השלישית]],{{הערה|1=הופקינס, אנטוני. ''תשע הסימפוניות של בטהובן''. Scolar Press, 1977. ISBN 1-85928-246-6.}} וסיום כתיבתה בשנת 1808 התרחש במקביל לסיום כתיבת [[הסימפוניה השישית של בטהובן|הסימפוניה השישית]], "הפסטורלית". בטהובן היה אז בשנות השלושים לחייו, וכבר סבל מ[[חירשות]] חלקית.{{הערה|1=[http://www.lvbeethoven.com/Bio/BiographyDeafness.html Beethoven's deafness]}}
שורה 158:
=== החזרה בפרק השלישי ===
ב[[פרטיטורה]] בכתב-היד (והיא הגרסה המקורית של בטהובן), הפרק השלישי מכיל סימן חזרה: לאחר נגינת קטעי הסקרצו והטריו מראשית עד אחרית, המבצעים מונחים לחזור לתחילת הפרק ולנגן שוב את שני הקטעים. לאחר מכן מגיע ביצוע שלישי של הסקרצו, הכתוב הפעם אחרת, לכלי קשת ב[[פיציקטו]] ועובר ישירות לפרק הרביעי (ראו תיאור לעיל). רוב הגרסאות המודפסות המודרניות של הפרטיטורה אינן כוללות את סימן החזרה; ואכן רוב מבצעי הסימפוניה מנגנים את הפרק כ-ABA' (כאשר A= הסקרצו, B= הטריו, ו-A'= הסקרצו השונה), בניגוד ל-ABABA' של פרטיטורת כתב-היד.
לא סביר שסימן החזרה בפרטיטורה המקורית הוא טעות פשוטה של המלחין. תרשים ה-ABABA' לסקרצי מופיע גם במקום אחר אצל בטהובן, בבגטלה ל[[פסנתר]], Op. 33 (שנת [[1802]]), בסונטה לפסנתר וצ'לו בלה מז'ור, ובסימפוניות הרביעית, השישית והשביעית. בכל מקרה, ייתכן גם שבטהובן העדיף בהתחלה ABABA' לסימפוניה החמישית, אך שינה את דעתו במהלך ההוצאה לטובת הגרסה של ABA'.
מאז ימיו של בטהובן, גרסאות של הסימפוניה תמיד הודפסו ב-ABA'. אך ב-[[1978]] הוכנה גרסה של ABABA' על ידי פיטר גילקה ויצאה בהוצאת פיטרס. ב-[[1999]] פורסמה גרסה נוספת של יונתן דל מאר בהוצאת ברנרייטר,{{הערה|1=''לודוויג ואן בטהובן: סימפוניה מס' 5 בדו מינור'', בעריכת יונתן דל מאר, קאסל: ברנרייטר (1999)}} שתמכה בהחזרת הגישה של ABA'. בספר נלווה של הערות פרשנות{{הערה|1= ''לודוויג ואן בטהובן: סימפוניה מס' 5 בדו מינור; פרשנות ביקורתית'', בעריכת יונתן דל מאר, קאסל: ברנרייטר (1999)}} דל מאר מלמד זכות על ההשקפה ש-ABA' מייצג את כוונתו הסופית של בטהובן. במילים אחרות, שהנוסח המוכר הוא גם הנוסח הנכון.
|