הבדלים בין גרסאות בדף "מחשבת ישראל"

נוספו 440 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
מ (שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים)
'''מחשבת ישראל''' הוא תחום ב[[מדעי היהדות]] שעוסק ביצירות המופת של המחשבה וה[[תרבות]] היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה. התחום גם עוסק בקשר, ההקבלה וההשפעה בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין ה[[פילוסופיה]] הכללית.
 
המונח '''מחשבת ישראל''' שימשנטבע כפשרהעל כאשרידי פרופ' [[אליעזר שביד]] שיזם שינוי מרעיוני ומקצועי מקיף, שבמסגרתו אוחדו איחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] את "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" עם ו"החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. ביסוד שינוי זה עמדה ההכרה בצורך לחקור במכלול המחשבה היהודית מן המקרא ועד ימינו, בבחינת רצף (לעתים שבור) אחד. הכרה זו מומשה רק בחלקה ומחשבת המקרא מעולם לא נכללה רשמית בתחומי עיסוקו של חוג זה. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
 
ה[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[מדרשית נעם]] הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי [[תוכנית לימודים]] שיצר הרב [[שאול ישראלי]].{{הערה|1=כמבואר בספרו: '''פרקים במחשבת ישראל''' - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות}} היום, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות תחום זה. ו[[משרד החינוך]] מכיר בו כמקצוע שאפשר להיבחן בו ל[[תעודת בגרות]] כחלופה ל[[ספרות]].
194

עריכות