טיגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שירות בצבאות זרים: עריכה ל' |
|||
שורה 198:
==תגובת בעלות הברית==
[[קובץ:Zhukov at the Tiger tank.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרשל [[גאורגי ז'וקוב]] יחד עם מרשל [[קלימנט וורושילוב]] בוחנים טיגר שנשבה על ידי הצבא האדום (1943).]]
לאחר ששבו בשלמותו את הטיגר בינואר 1943, החלו הסובייטים לבחון את שריון הטנק. לתדהמתם, התברר כי הטיגר היה חסין בפני כל תותחי הטנקים שברשותם. כפתרון ביניים הציגו הסובייטים את ה[[SU-152]], [[תותח מתנייע]] רב-תכליתי על מרכב טנק ה-[[KV]], אשר צויד בתותח [[הוביצר]] בקוטר 152 מ"מ. אף על פי שה-SU-152 תוכנן כ[[תותח סער]]{{הערה|כלי ארטילרי נייד שתפקידו לסייע לחיילי הרגלים בהשמדת ביצורים}}, הוא נמצא כתשובה אפשרית לטיגר ופיתוחו הואץ. פגזים חודרי השריון של תותח ה-152 מ"מ היו מסוגלים לחדור את השריון הקדמי של הטיגר ממרחק 2000 מטר, וכך גם הפגזים הנפיצים במשקל 43 קילוגרמים להם כושר הרס ניכר, שהיו חזקים מספיק כדי להשמיד את הטיגר. גרסה משופרת יותר, ה-[[ISU-152]], שנבנה על מרכב טנק ה[[IS-2]] והשתמש בתותח זהה בקוטר 152 מ"מ נכנס לייצור לקראת סוף 1943 והחל להחליף את ה-SU-152.
הצבא האדום החל לפתח לראשונה גם [[משחית טנקים|משחיתי טנקים]] החל מ-1943. הראשון בהם, [[SU-85]], פותח כולו כאמצעי נגד לטיגר; הוא צויד בגרסת מוסבת לטנק של תותח ה[[נ"מ]] בקוטר 85 מ"מ והופיע לראשונה בשדות הקרב באוגוסט 1943. ב-1944 הורכב התותח בטנק הבינוני [[T-34]] שנקרא '''T-34/85''', וכתוצאה הופסק ייצורו של ה-SU-85. לקראת סוף 1944 נכנס לייצור משחית הטנקים [[SU-100]], בעל תותח בקוטר 100 מ"מ מדגם D-10 שהיה מסוגל להשמיד את הטיגר ממרחק של 1,000 מטר.
| |||