פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביקורת: ועדת לוקר
שורה 18:
נכון לסוף שנת 2012, מהווה הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה שליש מהחוב הלאומי של מדינת ישראל, בסך כ-600 מיליארד שקלים{{הערה|שם=ורטיקובסקי|אבי שאולי, [http://www.bizportal.co.il/article/388814 ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"], [[Bizportal]], 1 ביולי [[2014]]}}. [[צבי ורטיקובסקי]], משנה למנכ"ל משרד [[מבקר המדינה]] התייחס להתחייבות זו כ"איום אסטרטגי על ישראל"{{הערה|שם=ורטיקובסקי}}.
 
==== ועדת לוקר ====
בתחילת 2014 נקבע הרכב [[ועדת לוקר]] לקביעת תקציב הביטחון לשנים 2025-2016. הדו"ח, שפורסם ביולי 2015, כלל{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2687800 המלצות לוקר: פיטורי אלפיים אנשי קבע, קיצוץ בתקציב לנכי צה"ל וקיצור השירות לשנתיים], הארץ יולי 2015}} המלצות לשינויים מרחיקי לכת במבנה צה"ל, במערך כוח האדם שלו ובחלוקה התקציבית הפנימית בצבא ובמשרד הביטחון. בין השאר ממליצה הוועדה על פיטורי כאלפיים אנשי קבע נוספים, על ביטול פנסיית הגישור למרבית אנשי הקבע הפורשים מצה"ל, ועל קיצור שירות החובה לגברים בשמונה חודשים נוספים.
 
השינוי במודל הפנסיה שהומלץ על ידי הועדה: לבטל את פנסיית הגישור למרבית אנשי הקבע הפורשים אחרי שירות מלא, ולהשאירה רק ללוחמים ולמעט קצינים בתפקידים מרכזיים. כך, רק קצינים ששירתו בתפקידים המקבילים למפקדי גדודים או טייסות ועברו לתפקידי מטה ייחשבו לוחמים ויקבלו תנאי פרישה מלאים. מי ששובץ במטה אחרי תפקיד סמג"ד או סגן מפקד טייסת, יקבל תנאים פחות טובים. במקום פנסיית גישור, יקבלו רוב הפורשים משירות קבע מענק פרישה נמוך בהרבה ויזכו בתשלומי פנסיה רק בהגיעם לגיל 67, כמו מרבית העובדים במשק.
==== טענות בדבר שחיתות ====
{{להשלים}}