חברה בת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 6:
חברות בנות הן ישויות נפרדות משפטיות מחברת האם לעניין [[מיסוי]], [[רגולציה]] ואחריות משפטית. מסיבה זו הן שונות מחטיבות, שהן עסקים המשולבים באופן מלא בחברה המרכזית, ואינם שונים ממנה מבחינה חוקית. במילים אחרות, חברה בת יכולה לתבוע ולהיתבע בנפרד מחברת האם והתחייבויותיה בדרך כלל לא תהיינה התחייבויות עבור חברת האם. עם זאת, ייתכן כי נושים של חברה בת חדלת פירעון יוכלו לקבל פסק דין נגד חברת האם אם הם יצליחו לחדור את מסך ההתאגדות ולהוכיח שחברת האם וחברת הבת מתנהלות בפועל כישות אחת.
 
הדרך הנפוצה ביותר להשגת שליטה בחברה בת היא באמצעות הבעלות על מניות בחברה הבת על ידי חברת האם. מניות אלו נותנות לחברת האם את הקולות הדרושים כדי לקבוע את הרכב הדירקטוריון של החברה הבת, וכך לממש את השליטה. הדבר מעלה את ההנחה הרווחת כי 50% מהמניות בתוספת מניה אחת מהווה בעלות מספקת כדי ליצור חברה בת. עם זאת, ישנן דרכים אחרות שיכולות להביא לשליטה על חברה בת, והכללים המדויקים לגבי איזו שליטה נחוצה ואיך היא יכולה להיות מושגת עשויים להיות מורכבים, ותלויים גם בחוקי המדינות השונות. לחברה בת עצמה יכולות להיות חברות בנות, ולאלה, בתורן, יכולות להיות חברות בנות משלהן. חברת אם יחד עם כל חברות הבנות שלה יחד נקראות "קבוצה", למרותאף על פי שמונח זה יכול גם להתייחס לחברות המשתפות פעולה וחברות הבנות שלהן בדרגות שונות של בעלות משותפת.
 
חברת האם לא צריכה להיות גדולה יותר או ישות "חזקה יותר" מהחברה הבת; חברת האם יכולה להיות קטנה יותר מחברת הבת. לעומת זאת, חברת האם יכולה להיות גדולה יותר מכל החברות הבנות שלה או מכמה מהן (אם יש לה יותר מאחת), כיוון שמערכת היחסים בין החברות מוגדרת לפי שליטה במניות בעלות, ולא לפי מספר העובדים או היקף הפעילות.