פאנצרפאוסט – הבדלי גרסאות

הפאנצרפאוסט פותח ב-[[1942]] כתחליף לנשקי [[נ"ט]] קודמים שהיו בשירות ה[[חיל רגלים|חי"ר]] [[וורמכט|הגרמני]]. הנשק כלל צינור שיגור חד פעמי, שהוטען מראש ב[[רקטה נגד טנקים]]. אורך צינור השיגור היה כ[[מטר]], וקוטרו כארבעה עד שישה סנטימטר (תלוי בדגם). על החלק העליון של הנשק הותקנה כוונת אחורית פשוטה, והדק. לא הייתה כוונת קדמית, אלא נעשה שימוש בקצה העליון של ראש הנפץ. מקצהו הקידמי של הצינור בלט [[ראש קרבי|ראש הנפץ]], שקוטרו היה 15 סנטימטר. ראש הנפץ היה [[מטען חלול]], מה שאיפשר לו לחדור עד 170 מילימטר של [[שריון]].הרוסים השתמשו בפנצרפאוסטים לפריצת קירות בקרב על ברלין משום שהפנצרפאוסט הרג גם את מי שעמד מאחורי הקיר בניגוד לאזמלים שלא היו קטלניים למי שעמד בצד השני.