ברית הכהונה – הבדלי גרסאות

ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי (דמות מקראית)|לוי]] משאר בניו, ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זה שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות [[עבודה זרה]] א, טו?.}}. אודות הרקע שבו בחר יעקב את בנו לוי לתפקיד הקודש מופיע במדרשי חז"ל{{מקור}}.

ב[[מדרש]], מובא ש[[עמרם]] בן [[קהת]] בן לוי היה המנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות (יהדות)#גלות מצרים|גלות מצרים]]. התמנות זו, ירש בכורו{{הערה|1=היה בכור.-ב מדבר רבה ד' צ"ד, [[רשב"ם]] שמות טו:כ, [[רמב"ן]] שמות טו כ, [[אבן עזרא]] שמות כד יד, "ותקח [[מרים הנביאה]] אחות [[אהרן]]".. הוא אחיה הגדול.. דרך הכתובים ליחס אל גדול האחים.}} [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.

בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם: {{הדגשה|ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם..|שמות כט מד|שמות כט מד-ו}}. עם הנראה שאהרן הכהן מצד עצמו היה ראוי לזכות הכהונה במדרש כתוב שאין כהונת אהרן -מצד עצמותו ואישיותו- רצוייה מאת הקדוש ברוך הוא אלא דווקא על ידי תמיכת [[משה]] שחינכו והכניסו לעבודתו זו.

לפי מסורת ה[[תורה]], בעת [[חטא העגל|חטא העם בעשיית העגל]] הייתה עליית חרון אף [[הקדוש ברוך הוא]] עד שרצה למחוק את עם ישראל בבת-אחת. אבל, במעמד תפילת [[משה]] ונקמת בני-לוי מגורמי ה[[חטא]], שכך תוקף אף הבורא ונשאר בפשרה יחסית{{הערה|1=ה[[ספורנו]] לספר [[דברים]] י, ח על הפסוק "בעת ההיא הבדיל" מסביר שמשה ניסה לשכנע הקדוש ברוך הוא שישאר את הכהונה עם בכורי ישראל, אך לא הצליח יותר מזה שהקדוש ברוך הוא לא ישחית את בני ישראל לגמרי}}. אולם, עקב החרון הגדול החליט הבורא שלא עוד תתקיים עבודת הכהונה עם בכורי כל משפחה בנפרד{{הערה|1=אמר [[רבי לוי]]''' שבר ה' מטה רשעים''' ([[ישעיה]] יד) -אלו הבכורות, שהקריבו לעגל תחילה -[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת מגילה]] א יא (דף יד:).}} אלא יועבר כללות הכהונה מהם ויתרכז בתוך '''משפחה יחידה''' בתורת [[ירושה (משפט עברי)|ירושה]] ונחלה מאב אל בנו{{הערה|1=כך מנסח ה[[ספרא]] על הפסוק "(חזה התנופה ואת שוק התרומה) לקחתי מאת בני ישראל"(ויקרא ז, לד): '''ראויים''' היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם, כך אם זכו '''ינתנו''' להם, תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" - נתונים לכהן מתנה לעולם -[[ספרא]] חלק א דף שמג (דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם).}}. ככל הנראה, הבחירה ב[[אהרן]] לעבודות הכהונה הייתה החלטת חד-צדדית - בלתי הסכמת הקהל{{הערה|1=שתי דוגמאות לסוברים כך: [[רמב"ן]] [[במדבר]] טז:טז, [[ש"ך על התורה]] חלק א דף תקמו.}}. החלטה זו לא התקבלה על דעת חלק גדול מהקהל, ולא עבר הרבה זמן עד שהתקומם בהתנגדות ניכרת, התקוממות שכללה התנגדות [[קרח|קרח ועדתו]] ו'''בני המרי''' שהתלוננו אחריו{{הערה|1=לפי המסופר ב[[פרשת קרח]] "כי אות היא לבני מרי..".}}.

למרות שבדמות המקראית ברורה שהכהונה היא נחלתו של בית אהרן, בכתבי רבי [[חיים ויטל]] מובא מתורת רבו רבי [[יצחק לוריא]] מסופר שבזמן העתיד לבא יזדככו הנשמות שהם משורש של [[קין]] שהם נשמות בכורי ישראל והלויים, ויזכו לעבוד ב[[בית המקדש השלישי]]. הנחה זאת מבוססת על מאמר הקדוש ברוך הוא אל קין '''אם תטיב שאת''', כלומר שכשתטיב מעשיך תזכה לכהונה הנקראת '''שאת'''{{הערה|1=כתבי [[האר"י]] חלק ז דף ר"מ, חלק י (שער הגלגולים) דף ק"ד ודף קנ"ג, ספר הגלגולים פרק כ"ג ד' יט טור א.}}. גם [[שניאור זלמן מליאדי|בעל התניא]] מצטט את אותו הרעיון{{הערה|1=לעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ "והכהנים הלוים", [[ספר התניא]] פרק נ (בסוגריים); העבודה לעתיד יהי' בבכורים - מאמרי אדמו"ר הזקן "ואת גביעי גביע הכסף" תקע"ב ; לעתיד דווקא הוא שיתעלו הגבורות והיינו דווקא אחר שנכנעו להחסדים -[[ליקוטי תורה]] פרשת קרח דף נ"ד ; מוכרח להיות צמצום קודם ההשפעת חסד וזה טעם שלע"ל יהיה הלויים כהנים -מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו דף רסא; (כמקביל להנ"ל): "כהן שמום בו לא יגש אל הפרוכת ואל המזבח, ברם אכילת קדשים יכול לקיים כי נפשו בפנימיות (מ"ה דחכמה) היא בשלימות ויכול לכפר על הבעלים באכילתו שצ"ל בעמידה דהיינו ביטול במציאות של מ"ה דחכמה כמו שמו"ע אך מצד שנפגע בחיצון מצד פגימת הלבנה אינו יכול לקרב למזבח '''עד שימלא פגימת הלבנה ויהיה לו רפואה''' ג"כ" - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על מאמרי רז"ל ד' רכט.}} והרעיון נשנה ביד בנו [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=לע"ל יהיה העבודה בבכורים ולא בכהנים -מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית דף שז: ; לע"ל יהיה בחי' הגבורות דאו"ח למע' מהחסדים דאו"י והוא הזדככות החומר בתכלית..והוא יתרון מעלת הזהב על הכסף שיהיה לע"ל וכן הלוים יהיו כהנים -מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק ב דף תרלא ; לעת"ל יבורר קו השמאל דגבו' דקדו' ויבוער רוח הטומאה לגמרי ..אז יהיה יתרון מעלה לגבו' ..על קו הימין דחסד עד שהלוים יהיו כהנים וכהנים לוים כיתרון מעלת הזהב על הכסף -מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] דברים חלק ב דף תתיא ; הבכור שייך לכהן מטעם הנ"ל דעכשיו והוא ימשל בך (אבל לעתיד..) -שם דף שטז ; (כמקביל לכל הנ"ל:) "בעוה"ב ותה"מ..יש מ"ד שגם אז אין המצות בטילות... '''ויהיה אהרן ובניו כהנים ויעבדו עבודות המקדש'''..כמ"ש ביומא (ה:).. בגדי כהונה כיצד מלבישן לע"ל יבא משה..יהיו במדריגה ..יותר מימות המשיח -מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ב דף תשעו}} ונשלש על ידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]]{{הערה|1=ספר הליקוטים חלק ב דף 304 (הובא ממקץ שדמ-688),יחזור להיות העבודה בבכורים..בכור שקדושתו מהאם יעלה}}. וכך גם מסביר האור החיים, רבי [[חיים בן עטר]] על אמירת יעקב אבינו אל בנו ראובן '''בכורי אתה''' -שלעתיד לבא יעבדו הבכורים עם הכוהנים במקדש{{הערה|1=מסביר את המילים '''בכורי אתה''' כ[[נבואה]] שעתידה עבודת הכהונה לחזור אל הבכורות -אור החיים לבראשית מט:כח. אולם האור החיים -בפירושו לספר במדבר- מברר שעם החזרת הבכורות למעמדם '''לא ירדו בני לוי''' מהיות נחלתו של הקדוש ברוך הוא בקודש -אור החיים לספר במדבר ג, מה}}. כמו כן, בעל ספר '''סמוכים לעד''' (איתמר הכהן) כותב שלעתיד לבא יתוקן [[חטא העגל]] וישתתפו הבכורים עם הכהנים בעבודת המקדש{{הערה|1=לעתיד בתחיית המתים שעתיד מלך המשיח לבא עם אדם הראשון והאבות כארז"ל שיחיה אותם ויבא עמהם, תחזור העבודה גם בבכורות משום שאז נתקן עון העגל -ספר סמוכים לעד דף י.}}. לפי פירושו של [[יונתן אייבשיץ]] '''הכהנים בני צדוק''' יהיו [[כהן גדול|כהנים גדולים]] ובכורי ישראל ישמשו '''ככהנים הדיוטים'''{{הערה|1=אהבת יונתן הפטרת אמור.}}.