חביבה רייק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בארץ: קישור פנימי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 27:
==ביוגרפיה==
===חייה בסלובקיה===
מרתה רייק נולדה למרדכי (בהונגרית: אַרפָּד) ואסתר אֶמה בכפר נַדָבּוּלַה, כיום חלק מהעיר רוֹז'נְיַאבה שב[[סלובקיה]] הנמצאת 70 ק"מ ממערב ל[[קושיצה]]; האזור נכלל אז ב{{ה|קיסרות האוסטרו-הונגרית}}. היא גדלה ב[[באנסקה ביסטריצה]] במשפחה מתבוללת שהשתייכה לקהילה ה[[נאולוגים|נאולוגית]] בעיר.{{הערה|[[תהילה עופר]], [[זאב עופר]], '''חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק''', תל אביב: הוצאת [[ספרית פועלים]], 2004. עמ' 23.}} רייק השלימה 8 שנות לימוד רגיל ו-2 שנות לימוד בבית-ספר למסחר. בגיל 16 החלה לעבוד כפקידה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בתקופה זו החלה גם בפעילות פוליטית וחברתית.
רייק עברתה את שמה הפרטי ל"חביבה". ב-1938 נישאה בסלובקיה, ב[[נישואים אזרחיים]], לחברה לתנועה, אהרון מרטינוביץ'. היא שמרה על שם נעוריה - רייק. השניים עלו בנפרד והתאחדו שוב במענית. לאחר כמה שנים נפרדו בני הזוג, אך לא התגרשו.
===בארץ===
רייק שהתה כשנתיים במענית. היא בחרה לעבוד בעבודות של גברים בפרדס ובמחצבה. לאחר שנה
קבוצה זו, שנקראה לאחר מכן "[[צנחני הישוב]]", מנתה לאחר מיונים רבים 37 איש, ורייק ביניהם. תחילה עברו אימונים במסגרת הפלמ"ח. לאחר מכן היו אמורים להמשיך בהכשרה אצל הבריטים, אך הדבר נדחה שוב ושוב על-ידם. רק באפריל 1944 גויסה רייק ל[[חיל האוויר המלכותי]] והחלה באימוני צניחה עם חבריה. בסיום קורס-הצניחה הועברה הקבוצה לקהיר, להכשרה נוספת. בסיום ההכשרה שוב היו דחיות חוזרות של ביצוע השליחות לסלובקיה, ששם הקוד שלה היה [["מבצע אמסטרדם"]], עד שיצאה לפועל ב-17 בספטמבר 1944. קבוצת השליחים לסלובקיה כללה ביום זה שלושה גברים - [[חיים חרמש]], [[צבי בן-יעקב]] ו[[רפאל רייס]] - אשר הגיעו בצניחה, ואת חביבה רייק, אשר הונחתה במטוס בגלל שיקולי בטיחות. היא הגיעה בזהות בדויה, כ"עדה רובינסון", סמלת בחיל-האוויר הבריטי.
===השליחות בסלובקיה===
רייק נחתה בעיר ילדותה, באנסקה ביסטריצה, שהייתה אז "בירת" המובלעת החופשית. היה זה אזור שנכבש ונשלט על ידי המורדים נגד המשטר הפרו-נאצי, והתאפשר בו קשר חופשי, יחסית, עם [[בעלות-הברית]]. רייק גילתה כי שלושת חבריה לא הגיעו לעיר – הם צנחו בשלום, אך הסתבכו בדרכם – והחלה לפעול לבדה. מאחר שלא הצליחה ליצור קשר עם "[[קבוצת העבודה]]", כיוון שזו כבר גורשה מהאזור, מיהרה ליצור קשר עם המנהיגות היהודית ועם הנהגת השוה"צ. ביוזמתה נערכה מיד פגישה בין שני הגופים, והוקמה ועדה משותפת לביצוע תוכנית הפעולה של רייק לטיפול בפליטים היהודים. הללו הגיעו מכל רחבי סלובקיה, ומספרם בעיר וסביבתה הגיע לאלפים. מצבם היה קשה מאד.
לאחר ארבעה ימים הגיעו שלושת הצנחנים והקבוצה פתחה בפעילות נמרצת תוך חלוקת תפקידים: רייס וחרמש עסקו בעיקר בקשר עם השלטון הצבאי הצ'כוסלובקי ועם הגורמים הזרים שהיו במקום.
כבר בתחילת ספטמבר, ביום בו הוכרזה המובלעת החופשית, פתח הצבא הגרמני במתקפה על סלובקיה. בתחילת אוקטובר הגיע לפאתי המובלעת החופשית, והתקרב לבאנסקה ביסטריצה. רייק וחבריה התאימו את עצמם למצב, והחלו לארגן את פינוי היהודים מהעיר. בזכות פעילותם הייתה בריחת היהודים מאורגנת ומסודרת. רייק, רייס ובן-יעקב עזבו אחרונים את העיר ב-26 באוקטובר, יומיים לפני נפילתה
לאחר מכן, מיד עם שחרור סלובקיה באפריל 1945 ערך הצבא הבריטי חיפוש אחר חלליו. גופותיהם של חביבה רייק ורפאל רייס נמצאו בקרמניצ'קה, זוהו והועברו לבית קברות צבאי בריטי ב[[פראג]]. לאחר 7 שנים, בשנת 1952, הועלו עצמותיהם של השניים לישראל. הם נקברו בטקס צבאי ב[[יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה]], ליד חבריהם לשליחות, ב[[הר הרצל]] ב[[ירושלים]].
[[
==ציטוטים==
שורה 68:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.202.org.il/Pages/years/pg1944/reik.php חביבה רייק], אתר הצנחנים 202
* {{חלל מערכות ישראל|506506|חביבה רייק|אישה}}
|