חברה בת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, חוק החברות
עריכה
שורה 1:
{{אין מקורות}}
'''חברה בת''', '''חברת בת''' או '''חברה נשלטת'''{{הערה|שם=אקדמיה ללשון|[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/#target-3326 צירופי שמות וראשי תיבות], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}{{הערה|שם=חברה בת|[http://maot.co.il/lex1/glossary/g_917.asp חברה בת], [http://maot.co.il/lex3/glossary/g_2560.asp חברה נשלטת], מילון אתר "מעות"}} היא [[חברה (תאגיד)|חברה]] הנמצאת בבעלות או בשליטה של חברה אחרת, הנקראת '''חברה אם''', '''חברת אם''' או '''חברה שלטת'''{{הערה|[http://maot.co.il/lex14/glossary/g_381.asp חברה אם], [http://maot.co.il/lex1/glossary/g_933.asp חברה שלטת], מילון אתר "מעות"}}. חברהכאשר בתחברת הבת יכולהנשלטת להיותבידי [[חברה (תאגיד)|חברה בע"מממשלתית]], אוגם [[תאגיד]].החברה במקריםהבת מסוימיםהיא חברתחברה הבתממשלתית. עשויהלחברה להיותאם שהיא [[חברה ממשלתיתציבורית]]{{הערה|אין לבלבלתיתכן עם המושג "חברה בת ממשלתית"שהיא המתייחסציבורית לחברהאו בת של חברה ממשלתיתפרטית, ולא לחברהולחברה הממשלתיתאם עצמהשהיא ([http://maot.co.il/lex3/glossary/g_2512.asp [חברה בת ממשלתיתפרטית]], מילוןתיתכן אתרחברה "מעות")}},בת המוחזקתשהיא עלציבורית ידיאו המדינהפרטית.
 
חברות בנות (או "חברות בת"){{הערה|שם=אקדמיה ללשון}} הן תופעה נפוצה בעולם העסקי, וכל התאגידים הבינלאומיים נוהגים לארגן את פעילותם בדרך זו. חברותחברה שכל מהותןמהותה רכישת מניות בחברות אחרות ושליטה בחברות בנות, ואין להןלה פעילות עסקית משלהןמשלה, נקראותנקראת גם [[חברת החזקות|חברות החזקות]]{{הערה|[http://www.yediothsfarim.co.il/lexicons/econ/glossary/g_1171.asp חברה לאחזקות], לקסיקון לכלכלה, באתר [[ynet]]}}.
 
==היחס בין חברה בת לחברת האם==
חברות בנות הן ישויות משפטיות נפרדות מחברת האם לעניין [[מיסוי]], [[רגולציה]] ואחריות משפטית. מסיבה זו הן שונות מ[[אורגן (חברה בע"מ)|חטיבות]], שהן עסקים המשולבים באופן מלא בחברה המרכזית, ואינם שוניםנבדלים ממנה מבחינה חוקית. במילים אחרות, חברה בת יכולה לתבוע ולהיתבע בנפרד מחברת האם והתחייבויותיה בדרך כלל לא תהיינה התחייבויות עבור חברת האם. עם זאת, ייתכן כי נושים של חברה בת חדלת פירעון יוכלו לקבל פסק דין נגד חברת האם אם הם יצליחו לחדור את [[הרמת מסך|מסך ההתאגדות]] ולהוכיח שחברת האם וחברת הבת מתנהלות בפועל כישות אחת.
 
הדרך הנפוצה ביותר להשגת שליטה בחברה בת היא באמצעות הבעלות על מניות בחברה הבת על ידי חברת האם. מניות אלו נותנות לחברת האם את הקולות הדרושים כדי לקבוע את הרכב ה[[דירקטוריון]] של החברה הבת, וכך לממש את השליטה. הדבר מעלה את ההנחה הרווחת כי 50% מהמניות בתוספת מניה אחת מהווה בעלות מספקת כדי ליצור חברהשליטה בחברה בת{{הערה|שם=חברה בת}}. עם זאת, ישנן דרכים אחרות שיכולות להביא לשליטה על חברה בת (למשל באמצעות החזקת [[מניית שליטה|מניות שליטה]] או [[מניית שליטה#מניית זהב|מניית זהב]]), והכללים המדויקים לגבי איזו שליטה נחוצה ואיך היא יכולה להיות מושגת עשויים להיות מורכבים, ותלויים גם בחוקי המדינות השונות. לחברה בת עצמה יכולות להיות חברות בנות, ולאלה, בתורן, יכולות להיות חברות בנות משלהן (ראו דוגמאות להלן). מערך של חברות הכולל חברה אם יחד עם כל חברות הבנות שלה יחד נקרא "קבוצה"{{הערה|[http://maot.co.il/lex1/glossary/g_2569.asp קבוצה (ארגון וניהול עסקים)], מילון אתר "מעות"}}, ושרשרת של חברות בנות קרויה "פירמידה".
 
חברת האם לא צריכה להיות גדולה יותר או ישות "חזקה יותר" מהחברה הבת; חברת האם יכולה להיות קטנה יותר מחברת הבת. לעומת זאת, חברת האם יכולה להיות גדולה יותר מכל החברות הבנות שלה או מכמה מהן (אם יש לה יותר מאחת), כיוון שמערכת היחסים בין החברות מוגדרת לפי שליטה במניות בעלות, ולא לפי מספר העובדים או היקף הפעילות.
 
חברת האם וחברת הבת לא מוכרחות לפעול באותם מקומות, או לפעול באותם תחומים. עם זאת, לעתים לא רק שהן פועלות באותו התחום אלא שהן אף עשויות להיות מתחרות באותו שוק, דבר שקורה לעתים קרובות בעת [[השתלטות עוינת]] או בעת [[מיזוג חברות|מיזוג]] מרצון. כמו כן, משום שחברת האם וחברת הבת הן ישויות נפרדות, ייתכן שאחת מהן תהיה מעורבת בהליכים משפטיים, פשיטת רגל, עבריינות מס, כתב אישום, ו/או תחת חקירה, ואילו השניההאחרת לא.
 
על אף היותה של חברה בת ישות משפטית נפרדת מחברת האם, [[חוק החברות]] הישראלי קובע מספר מגבלות וכללים לגבי היחסים בין החברות. כך למשל מוגבלת חברה בת ברכישת מניותיה של חברת האם לאותו שיעור שבו החברה האם רשאית לרכוש את מניותיה שלה ולבטלן{{הערה|{{ויקיטקסט|חוק החברות}}, 309 (א), מתוך [[ויקיטקסט]]}}, וכן יכול בעל מניה שבבעלותו 10% ומעלה מזכות ההצבעה בחברה האם לקבל לידיו מידע על סך התשלומים שקיבלו חברי הדירקטוריון בחברה האם כולל הסכומים שקיבלו בגין היותם נושאי משרה בחברה בת{{הערה|{{ויקיטקסט|חוק החברות}}, 186 (א), מתוך [[ויקיטקסט]]}}.
 
כמו כן לחברה בת המחזיקה במניות בחברת האם אין זכות הצבעה בגין מניות אלו{{הערה|{{ויקיטקסט|חוק החברות}}, 309 (ב), מתוך [[ויקיטקסט]]}}.
 
כאשר חברה אם מוכרת את אחזקותיה בחברה בת, מתנתק הקשר אם-בת ביניהן.
 
==דוגמאות לחברות-בנות במשק הישראלי==
שורה 22 ⟵ 25:
{{*}} [[בנק מסד]] הוא חברה בת של [[הבנק הבינלאומי]]
 
{{*}} השותפויות [[אבנר חיפושי נפט]] ו[[דלק קידוחים]] הן חברות בנות של חברת [[דלק אנרג'י]], שהיא בעצמה חברה בת של [[קבוצת דלק]]
 
{{*}} חברת [[נטוויז'ן]] היא חברה בת של חברת [[שופרסל]], שהיא בעצמה חברה בת של [[דיסקונט השקעות]], שהיא חברה בת של חברת ההחזקות [[אי די בי חברה לפיתוח]]
 
==הערות שוליים==