ATP – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
כיוון > כיווץ, הגהה |
||
שורה 8:
ATP בנוי מהבסיס ה[[חנקן|חנקני]] [[אדנין]], המחובר לפחמן '1 של ה[[פחמימה|סוכר]] [[ריבוז]], ומשלוש קבוצות [[זרחה]] המחוברות לפחמן '5 של סוכר זה.
ATP משמש כ'''"מטבע [[אנרגיה]]"''' בכל ה[[תא]]ים החיים. ה-ATP מכיל שלוש קבוצות [[זרחה]]. כשזרחה משתחררת מה[[מולקולה]] (הניתוק נוצר בקשר שבין הזרחה השנייה לשלישית), נוצר חומר חדש בשם [[ADP]] (אדנוזין דו-זרחתי), בנוסף לקבוצת זרחה מנותקת, והתהליך כרוך בשחרור של אנרגיה רבה (אולם [[אנרגיית שפעול|אנרגיית השפעול]] להפרדת הקשר נמוכה). כמות האנרגיה המתקבלת בהסרת קבוצת הזרחה עומדת על 30.6 [[ג'אול|קילוג'אול]] ל[[מול]]. תהליך זה הפיך - הקשר יכול להתחדש מ-ADP ל-ATP בחזרה. אנרגיה זו מנוצלת על ידי התא לקיום [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] אשר דורשות השקעת אנרגיה, כגון ב[[משאבת נתרן-אשלגן]] וחלבוני [[מיוזין]] ו[[אקטין]] המאפשרים את
בגלל חשיבותו הרבה, ATP מיוצר בתאים בשורה של תהליכים, שבהם מולקולת ADP עוברת [[זרחון חמצוני]] (מוחזרת לה קבוצת זרחה) והיא הופכת ל-ATP. תהליכים אלה דורשים אנרגיה, המסופקת לתא בשלל צורות. המסלול הידוע ביותר להפקת ATP, שבו משתמשים כל היצורים ה[[אארובי|אווירניים]] ובכללם ה[[אדם]], הוא ה[[נשימה תאית|נשימה התאית]]. בתהליך זה מתפרקות מולקולות של [[גלוקוז]], שאותן צרך ("אכל") היצור קודם לכן. האנרגיה המשתחררת עם פירוק הגלוקוז מנוצלת, לאחר סדרה מורכבת של תגובות, לייצור ATP.
|