פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
'''פצוע דכה''' (בלשון ה[[מקרא]], או '''פצוע דכא''', ראה בלשוןהרחבה [[חז"ל]]בהמשך) ו'''כרות שפכה''' הם אנשים שנפצע [[איבר המין]] שלהם בצורה כלשהי. פציעה כזו הופכת את הנפצע ל[[סריס]], ולאדם כזה אסור לשאת אישה [[יהודים|יהודיה]] [[עשרת היוחסין|כשרה]] משום שאינו יכול להוליד ולקיים את מצוות [[פרייה ורבייה]], וכיוון שעיקר הנישואין ביהדות הם בשביל לקיים מצווה זו{{הערה|{{משנה|גיטין|ד|ה}}}}, הוא לא יכול להתחתן עם אשה שיכולה לקיים את המצווה עם בעל אחר, ועל ידי כך לבטל אותה מהמצווה שלא תוכל לקיימה איתו. מקור האיסור מופיע ב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'.|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}.
 
==ההבדל בין פצוע דכא לכרות שפכה==
שורה 9:
 
ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה גורמת לאדם שלא יוכל להוליד, ולכן פוסלת אותו מלהנשא.
 
==פצוע 'דכה' או 'דכא'==
אחד הדברים הבולטים ב[[יהדות]] הוא השמירה על המסורת והנוסח המדויק של [[המקרא|התורה שבכתב]] לאורך אלפי שנים, דבר שאינו קיים בשום עם. על אף טיעון זה, עם השנים נפלו כמה טעויות בודדות בנוסח הנכון לכתיבת [[ספר תורה|ספרי התורה]]. השינויים הללו נוצרו משיבוש אחד עתיק, וכעת איננו יודעים מהו הנוסח המקורי הנכון. ישנם תשעה הבדלים כאלו בין ספרי התורה של [[יהודי תימן]] ובין ספריהם של שאר העדות, ובנוסף אליהם ישנם שני הבדלים בין הספרים ה[[אשכנזים]] ובין ספרי התורה של בני [[עדות המזרח]]. אחד משני ההבדלים הללו הוא האם לכתוב בפסוקים: "פצוע דכה" או "פצוע דכא". בספרים המזרחים כתוב "דכה" ובחלק מספרי האשכנזים כתוב "דכא". לכל דעה יש הרבה ראיות ולכן אין הכרעה, וכל עדה נשארה עם הנוסח שלה. הרבה פוסקים מציינים שעל אף ההבדלים לא נאסרה [[עלייה לתורה|עלייה]] של ספרדי לספר תורה אשכנזי ועלייה של אשכנזי לספר תורה ספרדי, אלא כל אחד יעלה לספר של השני בלי לחשוש.
 
==אמנון ותמר==