הבדלים בין גרסאות בדף "פצוע דכא וכרות שופכה"

אין תקציר עריכה
{{טיוטה פרטית}}
'''פצוע דכה''' (או '''פצוע דכא''', ראה הרחבה בהמשךב[[#פצוע 'דכה' או 'דכא'|המשך]]) ו'''כרות שפכה''' הם אנשים שנפצע [[איבר המין]] שלהם בצורה כלשהי. פציעה כזו הופכת את הנפצע ל[[סריס]], ולאדם כזה אסור לשאת אישה [[יהודים|יהודיה]] [[עשרת היוחסין|כשרה]] משום שאינו יכול להוליד ולקיים את מצוות [[פרייה ורבייה]], וכיוון שעיקר הנישואין ביהדות הם בשביל לקיים מצווה זו{{הערה|{{משנה|גיטין|ד|ה}}}}, הוא לא יכול להתחתן עם אשה שיכולה לקיים את המצווה עם בעל אחר, ועל ידי כך לבטל אותה מהמצווה שלא תוכל לקיימה איתו. מקור האיסור מופיע ב[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'.|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}. אע"פ שאסור להם לבוא בקהל, מותר להם לשאת [[גר|גיורת]] ו[[שפחה]] משוחררת וכן [[נתין|נתינה]] וספק ממזרת - [[עשרת היוחסין|אסופי ושתוקי]], אך לא עם [[ממזר|ממזרת]] ודאית שאסורה מהתורה{{הערה|{{רמב"ם||איסורי ביאה|טז|א|ב}}}}.
פצוע דכה פסול מלבוא בקהל רק כשאשכיו נפגעו [[סריס אדם|בידי אדם]], אבל אם נפגעו [[סריס חמה|בידי שמים]], כגון שנולד כך - ויש אומרים: אף אם נפגעו כתוצאה ממחלה - הריהו כשר לבוא בקהל.
 
==ההבדל בין פצוע דכא לכרות שפכה==
 
ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה גורמת לאדם שלא יוכל להוליד, ולכן פוסלת אותו מלהנשא.
 
ה[[ספרי]] מביא הבדל אחר ביניהם:
{{ציטוט|תוכן=מה בין פצוע דכה לכרות שפכה - אלא שפצוע דכה חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר. '''זו מהלכות רופאים'''.|מרכאות=כן|מקור=[[S:ספרי על דברים כג ב|ספרי על ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ב']]}} כלומר אם הוא יכול להבריא מאי-היכולת להוליד - הוא פצוע דכה, ואם לא יכול לחזור ולהבריא - הרי הוא כרות שפכה. המדרש מוסיף לנו גם שכל ההלכות של פצוע דכה וכרות שפכה נתונות להכרעה בידי רופאים שבקיאים בעניינים האלו האם יכול לחזור ולהוליד.
 
==פצוע 'דכה' או 'דכא'==
אחד הדברים הבולטים ב[[יהדות]] הוא השמירה על המסורת והנוסח המדויק של [[המקראתורה|התורה שבכתב]] לאורך אלפי שנים, דבר שאינו קיים בשום עם. על אף טיעון זה, עם השנים נפלו כמה טעויות בודדות בנוסח הנכון לכתיבת [[ספר תורה|ספרי התורה]]. השינויים הללו נוצרו משיבוש אחד עתיק, וכעת איננו יודעים מהו הנוסח המקורי הנכון. ישנם תשעה הבדלים כאלו בין ספרי התורה של [[יהודי תימן]] ובין ספריהם של שאר העדות, ובנוסף אליהם ישנם שני הבדלים בין הספרים ה[[אשכנזים]] ובין ספרי התורה של בני [[עדות המזרח]]. אחד משני ההבדלים הללו הוא האם לכתוב בפסוקים: "פצוע דכה" או "פצוע דכא". בספרים המזרחים כתוב "דכה" ובחלק מספרי האשכנזים כתוב "דכא". לכל דעה יש הרבה ראיות ולכן אין הכרעה, וכל עדה נשארה עם הנוסח שלה. הרבה פוסקים מציינים שעל אף ההבדלים לא נאסרה [[עלייה לתורה|עלייה]] של ספרדי לספר תורה אשכנזי ועלייה של אשכנזי לספר תורה ספרדי, אלא כל אחד יעלה לספר של השני בלי לחשוש{{הערה|[[ילקוט יוסף]], [http://www.yalkut.info/?p=1993 סימן ר"ע], סעיף כ"ב}}.
 
==אמנון ותמר==