יוהאן כריסטיאן באך – הבדלי גרסאות

|תאריך לידה=[[5 בספטמבר]] [[1735]]

|תאריך פטירה=[[1 בינואר]] [[1782]]

|כיתוב=דיוקן שצויר ב[[לונדון]] על ידי [[תומאס גיינסבורו]] ב-[[1776]]

|מקום לידה=[[לייפציג]], [[סקסוניה]] (כיום חלק מ[[גרמניה]])

ב-[[1754]] נסע ל[[איטליה]], שם למד [[הרמוניה]] אצל [[ג'ובאני בטיסטה סמרטיני]], ובין השנים [[1760]] ו-[[1762]] החזיק במשרת נגן [[עוגב]] ב[[קתדרלה]] של [[מילנו]], שבשבילה כתב שתי [[מיסה (מוזיקה)|מיסות]], [[רקוויאם]], [[טה דאום]] ועוד. בסביבות התקופה הזו הוא המיר את דתו מ[[לותרניות]] ל[[נצרות קתולית|קתוליות]].

 

 

==החיים בלונדון==

 

יוהאן כריסטיאן באך מת בלונדון ביום הראשון של 1782. מוצרט כתב במכתב לאביו, שזה היה "אובדן לעולם המוזיקה". השניים תוארו כ"בלתי נפרדים" על ידי אביו של מוצרט, בתקופת היכרותם בלונדון. הם היו יושבים מול העוגב, מוצרט בחיקו של יוהאן כריסטיאן, ושניהם מנגנים שעות על גבי שעות. מלומדים אומרים, לעתים קרובות, שהמוזיקה של מוצרט שאבה השראה רבה מיוהאן כריסטיאן. זו בדיוק הסיבה לכך, שבשנים מאוחרות יותר אימץ מוצרט גם את המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך. סביר להניח, שיוהאן כריסטיאן השפיע על מוצרט במבני ה[[סימפוניה]] וה[[קונצ'רטו]] לפסנתר. הרוח והצליל של המוזיקה של מוצרט הצעיר ויוהאן כריסטיאן דומים בצורה משמעותית. בעת מותו של באך, מוצרט הלחין את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור, K.414; לחלק השני, אנדנטה, של הקונצ'רטו, יש נושא הקרוב לאחד הנושאים הנמצאים בפתיחה של '''לה קלאמיטה דל קואורי''' (''La Calamità del Cuori'') של באך. הסברה היא, שהפרק האיטי בקונצ'רטו של מוצרט נועד להיות מנחה לבאך והוקרה למוזיקה שלו ולחשיבותו ביצירות של מוצרט עצמו.

 

{{מיון רגיל:באך, יוהאן כריסטיאן}}