תשעה באב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
3ortima (שיחה | תרומות)
←‏תפילת שחרית: כך הוא נוסח אשכנז
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 136:
במרבית קהילות ספרד, וגם בתימן, איטליה וגאורגיה, אומרים בשחרית את [[שירת האזינו]] במקום את [[שירת הים]]. אך אצל האשכנזים וחלק מן הספרדים, אומרים את שירת הים כבכל יום. אצל הספרדים הנוהגים לומר את שירת הים, אומרים את שירת האזינו כפתיחה לקינות.
 
בקהילות רבות נהוג להשמיט אמירת [[ברכת כהנים]]. בחלק מקהילות הספרדים, ובקהילות [[גאורגיה]] משנים את אמירת נוסח ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]] בדומה ל[[נוסח אשכנז]] ("נקדש את שמך בעולמךבעולם" במקום "נקדישך ונעריצך"), ואף מקצרים את נוסח [[ברכת שים שלום]] לנוסח "עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן" ואין אומרים את תפילת [[אלהי נצור]]. במרבית הקהילות נהגו לומר ב[[חזרת הש"ץ]] [[קרובה (פיוט)|קרובה]] לתשעה באב, מנהג שהשתמר רק ב[[נוסח איטליה]] ובמנהג אשכנז המערבי; בשאר נוסחי התפילה התבטל או שנאמר לאחר החזרה כחלק מהקינות.
 
ברוב הקהילות נהוג שאין אומרים [[תחנון]] בתשעה באב, אך אצל יהודי תימן אומרים אותו. ביחס למיקום אמירת הקינות ישנה מחלוקת: לפי מנהג רוב קהילות הספרדים וכן במנהג איטליה ותימן אומרים את הקינות מיד לאחר החזרה לפני [[קריאת התורה|הוצאת ספר תורה]] (אצל התימנים אומרים תחנון לפני הקינות). לפי מנהג אשכנז וקצת מקהילות הספרדים אומרים את הקינות רק לאחר הקריאה בתורה. לא שרים פסוקים בניגון בעת הוצאת ספר התורה.