תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
 
==היסטוריה==
ב-[[7 באפריל]] [[1921]] נפתחה במגדל דוד התערוכה הראשונה, בארגון [[האגודה למען ירושלים]] שהיו נציגי הממשל האזרחי הבריטי עם נציגי העדות והדתות בירושלים. ייתכן כי את הרעיון הראשוני להקמת התערוכה העלו אנשי "[[אגודת אמנים עברית]]",{{הערה|1=בטיוטת זכרונות מאת ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]], טען המשורר כי הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים. ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: [[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]], גיליון 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.}} אך ארגונה של התערוכה בכללותה היה נתון לנציגי הממשל הבריטי בפלשתינה-א"י. אורח הכבוד של התערוכה היה [[סר]] [[רוברט באדן פאוול]], ראש ארגון [[הצופים]] הבינלאומי. בין מארגני התערוכה היו [[ה. ק. לוץ]], יועץ העיר [[צ'ארלס רוברט אשבי]] ו[[אדווין סמואל]], בנו של הנציב העליון [[הרברט סמואל]]. התערוכה חולקה למספר חטיבות, בהן: אמנות מוסלמית, תוכניות בניינים, תצוגת אריגים של בדווים מן הנגב, תצוגות של ציירים חובבים מבני המושבה הבריטית וכן חדר שהוקדש לעבודות אגודת אמנים עברית. האגודה נוסדה בשנת [[1920]] וביקשה לפתח ולקדם את האמנות ברוח עברית. רוב חברי האגודה היו קשורים ל"[[בצלאל]]" בצורה זו או אחרת. בין המציגים באולם זה היו [[אברהם מלניקוב]], [[שמואל לוי]], [[זאב רבן]], [[אבל פן]], [[שמואל חרובי]], [[מאיר גור אריה]], [[חיים נבון]], [[בוריס שץ]] ואחרים.
 
אף על פי שהייתה אירוע ייחודי, זכתה התערוכה לביקורות מעורבות. חלק מן המבקרים ציינו את השימוש הבעייתי במבנה, שחצרו הייתה חרבה למחצה ובמצב פיזי רעוע. בנוסף, קירות המבנה לא התאימו לתערוכה אמנותית, כפי שנתפשה באותה עת. ביקורת נוספת הייתה נגד הצגת האמנות המוסלמית במתכונת של תצוגה ארכיאולוגית-היסטורית, במקום תצוגה של אומנות בת התקופה. המוצג הידוע ביותר בתערוכה היה ארון קודש מתוצרת בצלאל.