פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D015673}}
}}
'''תסמונת התשישות הכרונית''' (ב[[אנגלית]]: '''CFS - Chronic Fatigue Syndrome''') מתאפיינת ב[[תשישות]] ממושכת וב[[תסמין|תסמינים]] נוספים שאינם חולפים לאחר מנוחה. בעבר נחשבה כ[[תסמונת]] דומה ל[[דאבת השרירים]] ואף נטען ששתי התסמונות הן התבטאויות שונות במעט של אותו גורם, אולם מחקרים העלו שיש להבדיל ביניהן.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3527744/ Is chronic fatigue syndrome the same illness as fibromyalgia: evaluating the ‘single syndrome’ hypothesis]}} הגורם המדויק לתסמונת טרם התברר, אך בשנים 2009—2010 דיווחו שני מחקרים על מציאתם של רטרווירוסים מסוג Murine Leukemia Virus-related virus (ובהם גם XMRV, שנקשר גם ב[[סרטן הערמונית]]) ב-67%—86.5% מהחולים בתסמונת, לעומת אחוזים קטנים הרבה יותר - 3.7%—6.8% - של אנשים בריאים הנושאים וירוסים אלה. טרם הוכח כי וירוסים אלה גורמים לתסמונת. במחקר מספטמבר 2012 לא נמצאו ראיות שיתמכו במחקרים הקודמים הקושרים את הנגיף XMRV ל-CFS.
{{הערה|1= [http://www.nature.com/news/the-scientist-who-put-the-nail-in-xmrv-s-coffin-1.11444 The scientist who put the nail in XMRV's coffin]}}
 
and other tick-borne infectious diseases. Townsend Lett. Doctors 2007; 285: 93-98}}
במקרים מסוימים ייתכן שאפילו אבחנה בעזרת IgG תיתן תוצאה לא נכונה.
{{הערה|שם=igg1}}{{הערה|שם=igg2|1=Gerhard Rf et al. Clinical Correlates of Infection with Human Herpesvirus-6. In vivo
{{הערה|שם=igg1}}
{{הערה|שם=igg2|1=Gerhard Rf et al. Clinical Correlates of Infection with Human Herpesvirus-6. In vivo
1994;8:457-86.}}
{{הערה|1=Krueger GRF et al. Overview of immunopathology of chronic active herpesvirus infection. J Virol Methods 1988;21:11-18}}
 
|-
||2000 || Reeves||
{{הערה|שם=reeves2000|1=Reeves WC, Stamey FR, Black JB, Mawle AC,
Stewart JA, Pellett PE., Human herpesviruses 6 and 7 in chronic fatigue
|}
 
באוקטובר 2009 פורסם בכתב העת היוקרתי "[[Science]]" מחקר שנערך על ידי חוקרים ממכון ויטמור-פיטרסון למחלות נוירו-אימונולוגיות בשיתוף עם חוקרים מ"מרפאת קליבלנד" (Cleveland Clinic) וממכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית (NCI). המחקר בדק 101 חולים בתסמונת התשישות הכרונית ומצא ש-68 מהם (67%) נושאים רטרווירוס בשם XMRV (אשר התגלה לראשונה ב-2006 בדגימות רקמה של סרטן הערמונית). זאת, לעומת 8 מתוך 218 (3.7%) מחברי קבוצת הביקורת הבריאה שנמצאו כנשאים של הנגיף.{{הערה|1=Lombardi VC, Ruscetti FW, Das Gupta J, et al. (October 2009). "Detection of an infectious retrovirus, XMRV, in blood cells of patients with chronic fatigue syndrome". Science 326 (5952): 585–9. doi:[http://dx.doi.org/10.1126%2Fscience.1179052 10.1126/science.1179052] PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19815723 19815723]}} בבדיקות נוספות ושונות שביצע המכון לדגימות הדם של 33 החולים שלא נתגלו בתחילה כנשאי XMRV, התגלה ש-31 מהם הם נשאים של הוירוס, ועל כן ש-99 מתוך 101 החולים במחקר (98%) נושאים את הוירוס XMRV (נושא גילוי 31 החולים הנוספים כנשאי XMRV טרם פורסם בכתב-עת מדעי) לאחר פרסום זה פורסמו 4 מחקרים אשר לא מצאו קשר בין התסמונת לבין הוירוס.{{הערה|1=Erlwein O, Kaye S, McClure MO, et al. (2010). [http://www.plosone.org/article/info:doi/10.1371/journal.pone.0008519 "Failure to detect the novel retrovirus XMRV in chronic fatigue syndrome"]. PLoS ONE 5 (1): e8519. doi:[http://dx.doi.org/10.1371%2Fjournal.pone.0008519 10.1371/journal.pone.0008519]. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20066031 20066031].}}{{הערה|1=Groom, Harriet C T; Boucherit, Virginie C; Makinson, Kerry; Randal, Edward; Baptista, Sarah; Hagan, Suzanne; Gow, John W; Mattes, Frank M et al. (2010). [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pmcentrez&artid=2839973 "Absence of xenotropic murine leukaemia virus-related virus in UK patients with chronic fatigue syndrome"]. Retrovirology 7: 10. doi:[http://dx.doi.org/10.1186%2F1742-4690-7-10 10.1186/1742-4690-7-10]. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20156349 20156349]}}{{הערה|1=van Kuppeveld FJ, Jong AS, Lanke KH, et al. (2010). [http://www.bmj.com/cgi/content/full/340/feb25_1/c1018 "Prevalence of xenotropic murine leukaemia virus-related virus in patients with chronic fatigue syndrome in the Netherlands: retrospective analysis of samples from an established cohort"]. BMJ 340: c1018. doi:[http://dx.doi.org/10.1136%2Fbmj.c1018 10.1136/bmj.c1018]. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20185493 20185493]. PMC [http://www.pubmedcentral.gov/articlerender.fcgi?tool=pmcentrez&artid=2829122 2829122]}}{{הערה|1=Switzer, W. M.; Jia, H.; Hohn, O.; Zheng, H.; Tang, S.; Shankar, A.; Bannert, N.; Simmons, G. et al. (2010). [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pmcentrez&artid=2908559 "Absence of evidence of Xenotropic Murine Leukemia Virus-related virus infection in persons with Chronic Fatigue Syndrome and healthy controls in the United States"]. Retrovirology 7 (1): 57. doi:[http://dx.doi.org/10.1186%2F1742-4690-7-57 10.1186/1742-4690-7-57]. PMID [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20594299 20594299]}} מחקרים אלה לא ביצעו '''שחזור''' למחקר הראשוני בנושא (נהוג כי לאחר מחקרים מסוג זה מבצעים חוקרים אחרים שחזור מדויק של המחקר ובודקים האם יכולים לשכפל את תוצאותיו, ובמידהואם שהתשובההתשובה חיובית עוברים לביצוע אימות של המחקר על ידי בדיקת התוצאות באמצעות שיטות אחרות) והשתמשו בשיטות שונות לשם: הכללת החולים במחקר (קריטריונים השונים מה-Canadian Consensus Criteria בו התבצע שימוש במחקר הראשוני), שמירת הדם אשר נלקח מהחולים (דוגמת שימוש בחלק מהמחקרים במבחנות מסוג שונה אשר אינן מכילות את החומרים שהכילו המבחנות במחקר של מכון ויטמור-פיטרסון), שיטות שונות לביצוע בדיקת דגימות הדם ועוד. באוגוסט 2010 פורסם מחקר אשר התבצע על ידי חוקרים ממכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית (NIH) ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), בו נמצא ש-32 מתוך 37 הנבדקים (86.5%) החולים בתסמונת התשישות הכרונית נושאים בגופים רטרווירוסים מסוג Murine Leukemia Virus-related virus. זאת, לעומת 3 מתוך 44 הנבדקים הבריאים במחקר (6.8%). המחקר תומך, לדברי כותביו, ברעיון המרכזי שהוצג במחקר של מכון ויטמור-פיטרסון (וזאת משוםאף שלמרותעל פי ש-XMRV עצמו לא נמצא במחקר, XMRV הוא סוג של Murine Leukemia Virus-related virus ומפני שרטרווירוסים נוטים לעבור מוטציות גנטיות רבות מייחסים משמעות בעיקר למשפחת הרטרווירוס).{{הערה|1=Lo SC, Pripuzova N, Li B, Komaroff AL, H, Hung GC, Wang R and Alter HJ. [http://www.pnas.org/content/early/2010/08/16/1006901107.full.pdf Detection of MLV-related virus gene sequences in blood of patients with chronic fatigue syndrome and healthy blood donors]. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. Published online before print August 23, 2010, doi: [http://www.pnas.org/content/early/2010/08/16/1006901107.abstract 10.1073/pnas.1006901107]}}
 
=== גורמים הורמונליים===
 
==== רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ====
הוצעה תאוריה לפיה מחלות שונות, ביניהן תסמונת התשישות הכרונית, אי-תפקוד כלייתי ועוד, נובעות מרגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ברקמות. הבעיה יכולה לנבוע מפגמים במעבר ההורמון לרקמה, משימוש בהורמון בתאים, פגמים במעבר ההורמון לגרעין התא, קשירה לא תקינה של קולטני ההורמון ועוד. על פי ההיפותזה, סימפטומים קליניים יכולים לנבוע במטופלים רבים הסובלים מבעיה זו, למרותאף על פי שבדיקות הדם תקינות. לכן נדרש חיפוש דרכים אחרות לבדוק את פעילות הורמון בלוטת התריס ברקמות, והמאמר קורא לחוקרים לחפש שיטות כאלה.
{{הערה|1=Tjørve E, Tjørve KM, Olsen JO, Senum R, Oftebro H. On commonness and rarity of thyroid hormone resistance: a discussion based on mechanisms of reduced sensitivity in peripheral tissues. Med Hypotheses. 2007;69(4):913-21. Epub 2007 Mar 26. PMID 17383828.}}
 
{{הערה|1=Behan WM, More IA, Behan PO. Mitochondrial abnormalities in the postviral fatigue syndrome. Acta Neuropathol. 1991;83(1):61-5. PMID 1792865.}}
כמו כן נמצא כי בחולים קיים מחסור בחומר קרניטין בדם. לחומר זה תפקיד חשוב ביצירת האנרגיה במיטוכונדריה, והועלתה האפשרות שהמחסור בו גורם לתקלה בתפקוד המיטוכונדריה ומכאן לסימפטומים האופייניים. כמו כן נמצא שעם תהליך ההבראה והשיפור ממצב של עייפות, כמות הקרניטין נוטה לעלות.
{{הערה|1=Kuratsune H, Yamaguti K, Takahashi M, Misaki H, Tagawa S, Kitani T. Acylcarnitine deficiency in chronic fatigue syndrome. Clin Infect Dis. 1994 Jan;18 Suppl 1:S62-7. PMID 8148455.}}{{הערה|1=Plioplys AV, Plioplys S. Plioplys AV, Plioplys S. Neuropsychobiology. 1995;32(3):132-8. PMID 8544970.}}
{{הערה|1=Plioplys AV, Plioplys S. Plioplys AV, Plioplys S. Neuropsychobiology. 1995;32(3):132-8. PMID 8544970.}}
עם זאת עדיין לא ידוע אם היחלשות המיטוכונדריה מהווה גורם או תוצאה לתסמונות והאם היא זו שתורמת ישירות לסימפטומים.
 
ישנו קושי עצום באבחון המחלה בשל חוסר אמון מצד הממסד הרפואי. אנשים הלוקים בה בצורתה הקשה מתקשים לתפקד באופן נורמלי, נצרכים לשעות מנוחה מרובות ולעתים מאבדים את היכולת לפרנס את עצמם. לעתים התסמונת חולפת מעצמה לאחר זמן מה, אך בדרך כלל היא נמשכת מספר שנים רב.
 
לאחרונה התפרסם בכתב העת [[Science]], כי מדענים גילו שהידבקות בנגיף XMRV היא האחראית היחידה לתסמונת העייפות הכרונית‏‏.{{הערה|1=‏ד"ר '''איתי גל''', [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3787966,00.html מדענים גילו הסיבה לתסמונת התשישות הכרונית], ynet‏}}. החוקרים מאמינים כי כעת לאחר שאותר הקשר בין המחלה, לבין הנגיף, יהיה ניתן בעתיד לגלות באופן מוקדם את המחלה, ואף להביא לריפויה.
 
== טיפול במחלה ==
 
=== טיפול בתרופות אנטי-רטרוויראליות ===
עקב הממצאים הקושרים בין XMRV וסוגים אחרים של MLV-related viruses לבין תסמונת התשישות הכרונית עלתה אפשרות - אם יוכח שוירוסים אלו הם ה'''גורם''' למחלה - לטפל בחולים באמצעות תרופות אנטי-רטרוויראליות שחלקן נמצא כבר היום בשימוש על ידי חולי איידס לצורך הפחתת העומס הנגיפים של HIV בגוף - הפחתה אשר הפכה את מרבית החולים באיידס מחולים סופניים לחולים כרוניים. המטרה בחולי תסמונת התשישות הכרונית תהיה גם היא הפחתת העומס הנגיפי של XMRV או סוגים אחרים של MLV-related viruses בגוף, אם יוכח במחקרים קליניים כי הפחתה זו מועילה. נכון לספטמבר 2010, בוצעו שלושה מחקרים הבודקים את יעילותן של תרופות ומרכיבים כנגד XMRV במבחנה. מחקרי אלה מעידים כי לארבע מהתרופות המאושרות כבר היום לשימוש בבני אנוש הנגועים ב-HIV יעילות נגד XMRV במבחנה. שלושת המחקרים מצאו יעילות של התרופה zidovudine (AZT) נגד הוירוס. שניים משלושת המחקרים מצאו יעילות לשלוש תרופות נוספות: raltegravir, tenofovir disoproxil fumarate ו-adefovir (המחקר שלא מצא יעילות לשלוש תרופות אלה לא בדק את יעילותן של שתיים מן התרופות, ובדק את יעילותה של התרופה tenofovir disoproxil fumarate בריכוזים נמוכים יותר מבמחקרים המקבילים. ייתכן כי לכן התקבלו התוצאות השליליות שהניב המחקר בהיבט זה). בנוסף, במחקרים אלו נמצאו ארבעה רכיבים רפואיים היעילים נגד XMRV במבחנה שטרם קיבלו את אישור ה-FDA לשימוש בבני אדם: AZddA (3'-azido-2',3'-dideoxyadenosine), AZddG (3'-azido-2',3'-dideoxyguanosine), L-000870812 ו-elvitegravir, תרופה אשר בכל הנוגע ליכולותיה לטיפול בהידבקות ב-HIV נמצאת בשלב השלישי והאחרון של ניסויים קליניים.{{הערה|1=Singh IR, Gorzynski JE, Drobysheva D, Bassit L, Schinazi RF, 2010 [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0009948 Raltegravir Is a Potent Inhibitor of XMRV, a Virus Implicated in Prostate Cancer and Chronic Fatigue Syndrome] PLoS ONE 5(4): e9948. doi:10.1371/journal.pone.0009948}}{{הערה|1=Smith RA, Gottlieb GS and Miller AD, 2010 [http://www.retrovirology.com/content/pdf/1742-4690-7-70.pdf Susceptibility of the human retrovirus XMRV to antiretroviral inhibitors] Retrovirology 2010 7:70. doi:10.1186/1742-4690-7-70}}{{הערה|1=Sakuma R, Sakuma T, Ohmine S, Silverman RH, and IkedaY, 2009 [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19959199 Xenotropic murine leukemia virus-related virus is susceptible to AZT] Virology 5;397(1):1-6. doi:10.1016/j.virol.2009.11.013}}{{הערה|1=הודעה לתקשורת של חברת Gilead [http://www.gilead.com/pr_1177855 Phase III Clinical Trial of Elvitegravir] July 22, 2008}} עד כה עוד לא נערכו מחקרים הבודקים את יעילותן של התרופות הנ"ל נגד XMRV בגוף האנושי (וכאמור, עוד לא הוכח כי XMRV הינוהוא מחולל מחלה), כאשר ייתכן מצב שבו התרופות אינן יעילות בגוף האדם נגד הוירוס - ובכל אופן, בשלב זה ועד לביצוע מחקרים מסודרים בנושא - כל שימוש בתרופות אלה לטיפול בחולי תסמונת התשישות הכרונית הוא נסיוני בלבד וטומן בחובו את פרופיל תופעות הלוואי המשמעותי הקיים בתרופות מסוג זה.
 
=== טיפול בסוכר D-ריבוז ===
[[קובץ:Ribofuranose-2D-skeletal.png|שמאל|ממוזער|180px|המבנה הכימי של ריבוז]]
ה[[מיטוכונדריה]] היא האברון ב[[תא]] אשר מייצר את ה[[אנרגיה]] אשר דרושה לתפקודו. החלשות המיטוכונדריה יכולה לגרום לעייפות. המיטוכונדריה יכולה להיות מוחלשת על ידי שלל [[רעלן|רעלנים]] וזיהומים אשר חודרים לגופנו. D-[[ריבוז]] הוא סוג של [[סוכר]], חד-[[סוכר]] ממשפחת הפנטוזות. הוא מופיע באופן טבעי בכל תאי הגוף ומהווה מולקולת מפתח בתהליך יצירת האנרגיה ב[[מיטוכונדריה]]במיטוכונדריה. ההגיון המנחה הוא שאספקת [[ריבוז]] טהור בכמויות גדולות תסייע לגוף בתהליך הפקת ה[[אנרגיה]]. במחקר בו נוסה הטיפול ב[[ריבוז]]בריבוז (בעזרת תוסף מזון הנקרא Corvalen), כ-66% מהמטופלים חוו שיפור בעזרתו, הייתה עלייה ממוצעת של 45% באנרגיה, ושל 30% בשיפור מצב החולים על פי הפרמטרים שנמדדו.
{{הערה|1=Teitelbaum JE, Johnson C, St Cyr J. The use of D-ribose in chronic fatigue syndrome and fibromyalgia: a pilot study. J Altern Complement Med. 2006 Nov;12(9):857-62. PMID 17109576.}}
 
 
=== הטיפול המשולב ===
בחולים בתסמונת העייפות הכרונית (ובחולי פיברומיאלגיה) נמצאו ליקויים רבים בתפקוד ה[[היפותלמוס]]. ליקויים אלה יכולים לגרום ל[[שינה]] לקויה, חוסר בהורמונים מסוימים (אך לא ברמה בה ימצא החוסר בבדיקות מעבדה שגרתיות), וליקויים במערכת החיסון. לכן הגיוני שביצוע טיפול משולב לחולה אשר יטפל בכל הליקויים במקביל, יראה שיפור משמעותי בחולה, יותר מכפי שיושג על ידי טיפול בכל אחד מהליקויים בנפרד. לשם כך בוצע מחקר בו השתתפו חולים בעייפות כרונית ופיברומיאלגיה. לחולים ניתנו, לכל אחד באופן אינדיבידואלי על פי קריטריונים שנקבעו מראש, תרופות שונות. התרופות שניתנו: כדורים לשיפור השינה, [[מולטי ויטמין]], כדורי ברזל, [[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]], תירוקסין, קורטיזול, [[DHEA]], [[טסטוסטרון]], [[אסטרוגן]], [[אוקסיטוצין]], ועוד. ההורמונים ניתנו על פי קריטריונים מאוד ליברליים. כלומר הטווח הנורמלי היה צר בהרבה מהטווחים הסטנדרטיים. כלומר, רוב החולים למעשה לא היו "זכאים" לטיפול ההורמונלי על פי רמות ההורמונים שנמדדו והשוואתן לטווח ה"תקין" הסטנדרטי. בסיום המחקר, 30 מתוך 33 המטופלים אמרו כי חל שיפור במצבם. 12 מתוך 33 מטופלים אשר קיבלו [[פלצבו]] (טיפול דמה) גם אמרו כי מצבם השתפר. במעקב לטווח הארוך אחרי החולים, נראה שיפור לאורך זמן, למרותאף על פי שהחולים הורידו את רוב הטיפולים שקיבלו בהתחלה.
{{הערה|1=Teitelbaum, J.E. Bird, B. Greenfield, R.M. Weiss, A. Muenz, L. Gould, L. [http://www.endfatigue.com/resources/Effective-Treatment-Of-Severe-Chronic-Fatigue-States.html EFFECTIVE TREATMENT OF CHRONIC FATIGUE SYNDROME AND FIBROMYALGIA-A RANDOMIZED, DOUBLE-BLIND, PLACEBO-CONTROLLED, intent to treat STUDY]. Journal of Chronic Fatigue Syndrome Vol. 8, No. 2, 2001. PP3-28.}}
 
[[קובץ:Valganciclovir.svg|שמאל|ממוזער|180px|המבנה הכימי של ואלציט (Valganciclovir)]]
במקרה שבגוף קיים זיהום הנובע מהנגיפים [[EBV]] ([[אפשטיין בר]]), [[HHV-6]], או [[CMV]], ניתן לתת טיפול בעזרת התרופה ואלציט (valganciclovir), והדבר לעתים מביא להחלמה מלאה. התרופה הופכת בגוף למולקולה אשר מעכבת את שכפול הנגיף CMV. בתאים בגוף אשר נגועים ב-CMV, התרופה מעכבת ייצור [[DNA]] באופן מוגבר, ביחס לתאים בריאים.
{{הערה|שם=montoya}}{{הערה|1=Lerner AM, Beqaj SH, Deeter RG, Fitzgerald JT.Valacyclovir treatment in Epstein-Barr virus subset chronic fatigue syndrome: thirty-six months follow-up. In Vivo. 2007 Sep-Oct;21(5):707-13. PMID 18019402.}}
{{הערה|שם=montoya}}
{{הערה|1=Lerner AM, Beqaj SH, Deeter RG, Fitzgerald JT.Valacyclovir treatment in Epstein-Barr virus subset chronic fatigue syndrome: thirty-six months follow-up. In Vivo. 2007 Sep-Oct;21(5):707-13. PMID 18019402.}}
 
=== טיפול אנטיביוטי ===
במקרים מסוימים, אם מאותר הגורם לזיהום בגוף אשר גרם למחלה, ניתן בעזרת הטיפול האנטיביוטי המתאים להביא להבראה מלאה מהמחלה. גורם זה יכול להיות [[מיקופלסמה]], [[בורליה בורגדורפרי]] ([[מחלת ליים]]) או אחרים.
{{הערה|שם=a6}}{{הערה|שם=treat1|1=Garth L. Nicolson, Marwan Nasralla, Joerg Haier and Nancy L. Nicolson.
{{הערה|שם=a6}}
{{הערה|שם=treat1|1=Garth L. Nicolson, Marwan Nasralla, Joerg Haier and Nancy L. Nicolson.
Diagnosis and Treatment of Chronic Mycoplasmal Infections in Fibromyalgia and Chronic Fatigue
Syndromes: Relationship to Gulf War Illness. Biomed. Therapy 1998; 16: 266-271}}