האמת והשלום אהבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 13:
|מקור=תוספתא סנהדרין, פרק א' הלכה ג'.
|תוכן=כל מקום שיש אמת, אין שלום. וכל מקום שיש שלום, אין משפט. ואיזהו משפט אמת? - שיש בו שלום. הוי אומר זה הביצוע (פשרה).}}
כלומר, כאשר אדם נוקט גישה של "ייקוב הדין את ההר", קרי ראיית האמת האבסולוטיתהמוחלטת בלי אפשרות להתגמש או לראות את הדברים בפרספקטיבהבנקודת מבט רחבה יותר, ייתכן מצב שבו האמת והמשפט ימוצו עד תום, אך השלום בין הניצים יירמס. לפיכך, הפתרון החז"לי המוצע הוא עריכת פשרה.
 
אולם, מטבע הדברים ישנן אמיתות שאינן יכולות להגיע לידי פשרה, במקרים כאלו השאיפה היא להגיע למצב שבו יוכל כל צד להביע את האמת הפנימית שלו, תוך כדי שמירה על סגנון ביטוי הולם ויחסי שלום ואחווה. לפיכך מציבים חז"ל גבולות ויכוח ברורים, השוללים [[כשל לוגי|כשלים לוגיים]] וטענות [[אד הומינם]]. חז"ל אף מרחיקים לכת ומספרים‏‏{{הערה|1=‏[[תוספתא]] [[יבמות]] (א', ג')‏.}}: כי אף על פי שנחלקו [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] ב[[הלכה|הלכות]] הנוגעות לשאלות של [[איסור עריות|גילוי עריות]] ו[[פסולי חיתון]], לא נמנעו מלקיים קשרי [[נישואין]] זה עם זה, {{ציטוטון|אלא נהגו האמת והשלום ביניהן, שנאמר: 'והאמת והשלום אהבו'}}. כלומר, למרות שכל אחד מהצדדים ביטל את דברי חברו על פי הבנתו השכלית והאמת הפנימית שלו, לא דחה הוא את בר הפלוגתא עצמו אלא רק את דעותיו, ולא נתן להן להשפיע על יחסי הקרבה והחברות‏‏{{הערה|1=‏על פי ביאור ה[[מהר"ל]] שם.‏}}.