ארתור שפנייר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית מדען* |
מ הגהה, טורים להערות שוליים, הורדת קישור חיצוני מתוך הערך להערות שוליים |
||
שורה 4:
|תאריך לידה=[[17 בנובמבר]] [[1889]]
|תאריך פטירה=[[30 במרץ]] [[1944]]
|תמונה=[[
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=חקר [[טעמי המקרא]] וה[[תוספתא]]
שורה 22:
[[קובץ:Arthur Spanier Scripts.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מרשימותיו של שפנייר (מקור: [[ספריית המדינה בברלין]], מחלקת המזרח, Or HB D 15, עמ' 1)]]
במסגרת עבודתו ערך שפנייר רשימות של כתבי-היד העבריים שבספריית המדינה בברלין. כאשר הוקם 'המכון לכתבי-יד עבריים'{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/imhm/ המכון לכתבי-יד עבריים]}} ב[[ירושלים]],{{הערה|1=המכון לכתבי-היד העבריים בירושלים הוקם בשנת 1950. מטרתו הייתה לאסוף תצלומים של כתבי-יד עבריים בספריות בעולם, ולהעמידם לרשות החוקרים בארץ. בראשית קיומו היה המכון ברשות [[משרד החינוך והתרבות]], ובשנת 1962 הועבר לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}, (כיום – [[הספרייה הלאומית]]). אז השתנה שמו ל"מכון לתצלומי כתבי-יד עבריים", כדי להבחין בינו ובין מחלקת כתבי-היד המקוריים.}} נעזרו החוקרים [[נחמיה אלוני]] [[דוד שמואל לוינגר|ודוד שמואל לוינגר]] גם ברשימותיו של שפנייר, שאת תצלומיהן קיבלו מהנהלת הספרייה בברלין.{{הערה|1=על פי '''רשימת תצלומי כתבי-היד העבריים במכון, חלק א: כה"י בספריות אוסטריה וגרמניה''', מאת נ. אלוני וד. ש. לוינגר, מוסף לכתב-העת בחינוך ובתרבות, ירושלים תשי"ז, עמ' 22.}} בתמונה שמשמאל דף מרשימות אלה.
לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת [[1933]], נחקק ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי|חוק להשבת הפקידות המקצועית הלאומית על כנה]], אשר חִייב כל [[פקיד]] שאינו בן "[[הגזע הארי]]" לצאת לגמלאות. שפנייר, ששירת בצבא הגרמני ולחם בחזית במלחמת העולם הראשונה, היה פטור מחובה זו על פי סעיף-המשנה בחוק, אך בסוף שנת [[1935]], בעקבות [[חוקי נירנברג]], נאלץ לפרוש לגמלאות. שפנייר ניסה להעביר את רוע הגזירה והגיש הצהרה שמשפחתו ותיקה בגרמניה (להבדיל מיהודים שהיגרו בדורות האחרונים לגרמניה מ[[מזרח אירופה]]), אך ללא הועיל. במקומו התמנה [[יוהנס פול|יוהאנֶס פול]] (Pohl), חבר [[המפלגה הנאצית]].{{הערה|1=על יוהנס פול ועל פעילותו ב[[ביזה|ביזת]] אוספים וארכיונים יהודיים ראו דב שידורסקי, '''גווילים נשרפים ואותיות פורחות: תולדותיהם של אוספי ספרים וספריות בארץ ישראל וניסיונות להצלת שרידיהם באירופה לאחר השואה''', [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[ירושלים]] תשס"ח, עמ' 189–196, ISBN 9789654933353.}}
שורה 61:
*[http://openlibrary.org/details/MN40170ucmf_6 הספר המלא סרוק],openlibrary
*''Die massoretischen Akzente: Eine Darlegung ihres Systems nebst Beiträgen zum Verständnis ihrer Entwicklung'', Akademie-Verlag, Berlin 1927.
*''Der Satzakzent im Hebräischen: Eine Erwiderung auf eine Rezension meines Buches "Die massoretischen Akzente"'', Hopfer, Berlin 1928.
*''Das Berliner Baraita-Fragment: (Ms. Or. Fol. 4179)'', M. Poppelauer, Berlin 1931.
*''Zur Frage des Literarischen Verhältnisses zwischen Mischnah und Tosefta'', Druck von Augustin, Berlin 1931.
</div>
===מאמרים===
<div style="direction: ltr;">
*"Die Gottesbezeichnungen המקום und הקדוש ברוך הוא in der frühtalmudischen Literatur", ''MGWJ'', 66 (1922), pp. 309-314.
שורה 114:
*Aron Dotan, "Research in Biblical Accentuation: Backgrounds and Trends", Prolegomenon to William Wickes, ''Two Treatises on the Accentuation of the Old Testament'', Ktav, New York 1970, pp. XXXIV-XXXVII, ISBN 0870680048.
*Paul Kahle, "Rezension des Arthur Spanier, Die massoretischen Akzente, 1927", ''Orientalistische Literaturzeitung'', 31 (1928), pp. 581-584.
*Richard S. Sarason, "On the Use of Method in the Modern Study of Jewish Liturgy", ''Approaches to Ancient Judaism'', Vol. I, Ed. by William Scott Green, Scholars Press, Missoula, MT, 1978, pp. 140-145.
</div>
שורה 124:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{ערך מומלץ}}
| |||