ולס סארספילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הפכה ולס סארספילד לכוח עולה כאשר שיחקה באצטדיונה הביתי, שכונה "המבצר הקטן", אולם התקשתה כאשר שיחקה באצטדיונים של יריבותיה. ב-[[1935]] זכה [[אגוסטין קוסו]] בתואר [[מלך השערים]] של הליגה, והפך לשחקן הראשון מוולס סארספילד שזוכה בתואר. בשנת [[1938]] השתנו שוב מדי הקבוצה למדים הנוכחיים - מדים לבנים עם V כחול גדול במשחקי הבית, ומדים כחולים עם V לבן במשחקי החוץ.
 
לאחר ירידה לליגת המשנה ב-[[1941]], שהייתה הירידה היחידה של הקבוצה בתולדותיה, חזרה הקבוצה לליגה העליונה כעבור שנתיים. בטורניר ה[[אליפותליגת נסיונלהעל הארגנטינאי#מטרופוליטנו ונסיונל (1985-1967)|נסיונל]] של [[1968]] זכתה ולס סארספילד באליפות ארגנטינה הראשונה בתולדותיה.
 
[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היו העשור המוצלח בהיסטוריה של ולס. תחת המאמן [[קרלוס ביאנצ'י]], שכשחקן היה שותף לאליפות הראשונה של הקבוצה ב-1968, זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ה[[קלאוסורה]] בשנים [[1993]] ו-[[1996]] ובאליפות ה[[אפרטורה]] ב-[[1995]]. היא אף זכתה ב-[[1994]] ב[[גביע ליברטדורס]], הטורניר המקביל בדרום אמריקה ל[[ליגת האלופות]], וב[[סופרקופה סודאמריקנה]] ב-1996. ההצלחה המפורסמת ביותר של המועדון מאותם ימים היא הזכייה ב[[הגביע הביניבשתי|גביע הביניבשתי]] ב-1994, לאחר ניצחון על קבוצת [[מילאן (כדורגל)|מילאן]] החזקה.