דיור ציבורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Lcud.tau (שיחה | תרומות)
Lcud.tau (שיחה | תרומות)
שורה 153:
===ארצות הברית===
בארצות הברית הדיור הציבורי מופעל בידי רשויות [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|פדרליות]], [[מדינות ארצות הברית|מדינתיות]] או מקומיות המספקות דיור מסובסד למעוטי הכנסה. במקורו היה הדיור הציבורי באזור מסוים מרוכז בבניין דירות או קבוצת ביניינים המנוהלים בידי סוכנות ממשלתית. דירות מסובסדות בארצות הברית מכונות לרוב "פרויקט דיור" וב[[סלנג]] נקראים בניינים כאלו "הפרויקטים" (the projects). בשנת 2011 חיו כמיליון משפחות בארצות הברית בדיור ציבורי, 2.1 מיליון משפחות קיבלו סיוע בשכר דירה באמצעות שוברים שנועדו לשכירת דירה בשכונות מתאימות (פרויקט שנועד למנוע ריכוז דיירים עניים בשכונות מצוקה) ועוד 1.4 מיליון קיבלו סיוע בשכר דירה בפרויקטים אחרים. ההכנסה הממוצעת של דיירי דיור ציבורי בארצות הברית עמדה בשנת 2009 על כ12,000 דולרים לשנה וההכנסה החציונית על כ9,200 דולרים בשנה. שכר הדירה שמשלמים רוב דיירי הדיור הציבורי הוא 30% מהכנסתם ורק כ3% מהדיירים מוציאים על שכר דירה חלק יחסי גדול יותר (לעומת 31% ממי שמקבלים סיוע בשכר דירה במקום דיור ציבורי){{הערה|שם=מאסט|Brent D. Mast; Comparing AHS Public Housing and Housing Choice Voucher Households with Bayesian Propensity Scores; [http://www.huduser.org/portal/pdf/Mast.pdf Selected Paper prepared for presentation at the American Housing Survey User Conference], Washington, DC, March 8, 2011}}
 
</div>.
.
עד תחילת המאה ה-20 הייתה מעורבות הממשל בתחום הדיור מוגבלת לאכיפת סטנדרטים של איכות חיי הדיירים כדוגמת אוורור נאות. משנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה בניה לדיור ציבורי בחסות מחלקת הדיור שבמנהל לעבודות ציבוריות. פרויקט הדיור הציבורי הראשון בארצות הברית הוקם ב-1936 ב[[אטלנטה]] בשנת 1937 נחקק חוק הדיור הקרוי חוק ווגנר-סטיגל (Wagner-Steagall Act) על שם יוזמיו הסנטורים [[המפלגה הדמוקרטית|הדמוקרטים]] הנרי סטיגל ורוברט ווגנר. החוק אפשר העברת כספים מהממשל לסוכנויות דיור מקומיות לצורך שיפור תנאי מגורים למעוטי יכולת ויצר את רשות הדיור הפדרלית (United States Housing Authority) במשרד הפנים. . רוב הפרויקטים ראשונים של דיור ציבורי היו למעשה פינוי שכונות עוני (סלאמס) ולא יזמו בניה חדשה כך שמלאי הדירות לעניים לא גדל. בניה זו הקלה את החשש לבריאות הציבור משכונות שנחשבו כמטרד תברואי. הופעת מאהלים מאולתרים של חסרי דיור עקב [[השפל הגדול]] הדאיגה את הממשל ו[[פרנקלין דלנו רוזוולט|הנשיא רוזוולט]] כתב ב-1938 "אנו פותחים היום במתקפה על משכנות העוני בארץ הזו". במסגרת [[ניו דיל#הניו-דיל השני|הניו דיל השני]] נבנו בשנים 1940-1942 בתים מסובסדים עבור המעמד הבינוני. 8 הפרויקטים הללו נרכשו בידי הדיירים לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשנת 2009 7 מהם פעלו עדיין כחברות דיור שיתופיות בבעלות הדיירים. מיזמים אלו הם בין סיפורי ההצלחה המועטים בתולדות הדיור הציבורי בארצות הברית.
====גטואיזציה====
שורה 233 ⟵ 234:
* מיה איידן, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=860709 מותו של הדיור הציבורי: לאן הוא נעלם], אתר [[נענע10]] ינואר 2012
* ניב חכלילי, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1158121 תחקיר: איך הפך הדיור הציבורי בישראל למנגנון שמרוויח על חשבון נזקקים?], אתר [[הארץ]], ינואר 2011
* [[טלי חתוקה]], [http://urbanologia.tau.ac.il/עתידו-של-הדיור-הציבורי עתידו של הדיור הציבורי], באתר [http://urbanologia.tau.ac.il אורבנולוגיה], [[המעבדה לעיצוב עירוני]], 7 באוקטובר 2014
 
==הערות שוליים==