חצר גשר הישנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13:
אדמות האזור נרכשו כבר בתחילת [[המאה ה-20]] על ידי [[יק"א]] מידי [[משפחת סורסוק]]{{הערה|כ-10,000 דונם נרכשו באל-ג'סר ומלחמיה}} אולם השלטונות הטורקיים הפקיעו חלקים גדולים מקרקעות אלו לצרכים ציבוריים (למשל פסי רכבת ותחנות). רק לאחר הקמת [[המנדט הבריטי]] בוטלו ההפקעות וניתן היה לחדש את ההתיישבות באזור.
 
כבר ב-[[1920]] עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהורכבהשהייתה מורכבת ממשוחררי [[הגדודים העבריים]] ומאנשי [[גדוד העבודה]]. שקראוחברי הקבוצה קראו למקום "גשר נחלים"., הקבוצה בחרהובחרו להתיישב ב[[חאן (מבנה)|חאן]] [[ממלוכים|ממלוכי]] חרב בקרבת הגשרים. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים. הם והוחלפההוחלפו ב-[[1924]] על ידי קבוצה ירושלמית ששינתה את שם המקום ל"משק גשר". גם קבוצה זו עזבה (ב-[[1934]]) את המקום והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ [[אשדות יעקב]]{{הערה|1=לפי מאיר שפירא באתר [http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=702&messageid=59208124#59241677 תפוז] השם "משק גשר" לא נגזר מגשרי נהריים אלא מהשם הערבי "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך שם הקבוצה תיכננה להתיישב}} .
 
ב-[[1939]] עלה לנקודה זו גרעין של [[הנוער העובד]] וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך [[מלחמת העצמאות]] הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מספר מתקפות של [[הלגיון הירדני]] ו[[חיל המשלוח העיראקי במלחמת העצמאות|חיל המשלוח העיראקי]]. מתקופתמתקפות אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע.
 
לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה גבוהה יותר ליד 'גבעת גמל' מצפון מערב לחצר. ב-[[1989]] החלו חברי הקיבוץ בשיתוף [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|המועצה לשימור אתרים]] ו[[קרן קיימת לישראל|קק"ל]] בשיחזור המקום וב-[[1992]] נפתח המקום למבקרים.