פתיחת התפריט הראשי

שינויים

התאמה
בישיבה למדו, בין השאר, הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], הרב [[אריה לוין]]{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/files/articles/430_HE.htm הרב אריה לוין]}}, [[דוד באזוב]], הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|1=[http://www.tora.co.il/gdolim/henkin.doc קיצור תולדות מרן הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצוק"ל], נכדו מביא בספר שו"ת בני בנים, ירושלים, תשנ"ב, עמוד רח, עדות שהרב הנקין לא היה בין 14 המייסדים של הישיבה, למרות שהיו שכתבו אחרת}}, הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[אהרון קוטלר]].
 
==הישיבה בקלעצקבקלצק==
עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי, הוצרכה הישיבה לגלות בשנת 1921 מתחומי [[רוסיה]] לתחומי [[פולין]], וכך עקרה הישיבה בראשות הרב קוטלר לעיר [[קלצק|קלעצק]] הסמוכה לגבול הרוסי. הרב מלצר נשאר עוד כשנתיים בסלוצק עד שעקר גם הוא לקלעצקלקלצק.
בשנת 1925 עלה הרב מלצר לארץ ישראל ומאז הוכר הרב קוטלר כראש ישיבת קלעצקקלצק.
במשך כמה שנים כיהן [[הרב שך]] כ[[ר"מ]] הישיבה והניהול הרוחני של הישיבה הופקד במשך כמה שנים בידיו של הרב [[יחזקאל לוינשטיין]].
 
==סגירת הישיבה==
בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מנין תלמידי קלעצקקלצק כ-260 תלמידים. עד ר"ח חשוון ת"ש 1940 נשארה הישיבה בקלעצקבקלצק שהייתה תחת השלטון הרוסי, בר"ח חשוון עברה יחד עם אלפי בני ישיבות לעיר [[וילנה]] שעמדה תחת שלטון [[ליטא]]י. כאשר סופחה וילנה ל[[ברית המועצות]] פוזרה הישיבה ל-3 סניפים, סאלוק שעל יד [[לטביה]], דושאד ודוקשט. רבי אהרן קוטלר התגורר בסאלוק והיה מבקר תכופות בשני המקומות האחרים עד לחודש שבט תש"י 1941. אז נסגרה הישיבה.
 
==חידוש הישיבה==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: סלוצק - קלעצקקלצק, ישיבת}}
[[קטגוריה:ישיבות באירופה|סלוצק - קלעצקקלצק]]
[[קטגוריה:ישיבות היסטוריות באירופה|סלוצק - קלעצקקלצק]]
[[קטגוריה:ישראל: ישיבות|סלוצק - קלעצקקלצק]]
[[קטגוריה:ישיבת כנסת-ישראל סלובודקה (קובנה)|*]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלוצק|*]]
[[קטגוריה:יהדות בלארוס]]
[[קטגוריה:ישיבות ליטאיות|סלוצק - קלעצקקלצק]]