פמפלט – הבדלי גרסאות

חוברת לא כרוכה המכילה טקסטים
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "250px|ממוזער|שמאל|חלוקת פמפלטים ברחוב, [[תחריט מימי הביניים]] '''פָּמְפְלֶט..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־14:33, 29 ביולי 2015

פָּמְפְלֶט (או קונטרס) הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שאיננו כתב עת הרואה אור באופן סדיר ושתכליתו לספק מידע לציבור. פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר (לפני התפתחות כלי התקשורת והאינטרנט) שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי[1][2]. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם בטחון הציבור ובריאותו כגון פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה.

חלוקת פמפלטים ברחוב, תחריט מימי הביניים

בתולדות היהדות פורסמו קונטרסים בענייני הלכה, מנהגים ומוסר ובנושאים שנויים במחלוקת, שעלות הוצאתם זולה מהוצאת ספר וקרובה יותר לאירועים אקטואליים. חלק מהקונטרסים פורסמו בעילום שם, על מנת לחמוק מן הצנזורה. בהמשך קיבלה המילה "קונטרס" משמעות של מלה נרדפת ל"חוברת".

ראו גם

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא פמפלט בוויקישיתוף

משה רונן, עיתון, בטאון ופמפלט.

הערות שוליים

  1. ^ מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק ישראל היום", 12 בנובמבר 2014: "...עלה יוזם החוק איתן כבל ואמר כי "ישראל היום הוא לא עיתון אלא פמפלט שכל מהותו פולחן אישיותו של נתניהו."
  2. ^ ראש הלשכה נ’ יו"ר המחוז, 24 בנובמבר 2004: "...ביטאון המחוז איננו אלא פמפלט בחירות שהכינו יו"ר המחוז וחברי סיעתו"