חוות אהרנסון – הבדלי גרסאות

תחנת הניסיונות החקלאיים הוקמה בשנת 1910 על ידי וועדה מיוחדת מקרב ציוני ארצות הברית, בתמיכת [[ההסתדרות הציונית]], ובראשה עמד האגרונום והמדען [[אהרן אהרנסון]], איש [[זכרון יעקב]]. המטרות הראשיות לשמם הוקמה התחנה היו התאמה לתנאי הארץ ולכלכלתה של גידולים חקלאיים שונים ושיטות עיבוד מתקדמות, וכן הפצת היידעהידע החדש והדרכה מקצועית ל[[התיישבות|מתיישבים]] ב[[מושבה|מושבות]] היהודיות, שהיו אז בראשית התפתחותם. בתחנה נוסו [[:קטגוריה:כלים חקלאיים|מכונות חקלאיות]] חדישות, נבחנו גידולי שדה רבים, טופחו גפנים ועצי פרי, שוכללו שיטות השקיה, דישון והדברה, ועוד.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] התמסר אהרנסון לפעילות חשאית בארגון הריגול [[ניל"י]] שהקים וניהל, ובשלב מסוים נאלץ לעזוב את הארץ. לכשעזב, הפקיד את ניהול התחנה, אשר שימשה כאחד המרכזים המשמעותיים של רשת הריגול, בידי בני משפחתו ובידי יד ימינו [[אבשלום פיינברג]]. לאחר מותו של פיינברג ניהלו את המקום ואת פעולות הריגול [[שרה אהרנסון]] ו[[יוסף לישנסקי]]. לאחר שנתגלתה רשת הריגול ניל"י, הטילו ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|טורקים]] מצור על [[זכרון יעקב]], בחפשם אחר ראשי הארגון; מיד לאחר מכן ([[אוקטובר]] 1917) פרצו כחותכוחות הביטחון הטורקים לחוות עתלית, הרסו, עקרו, ושברו את כל מה שהיה במקום.

בתחילת [[תקופת [[המנדט|תקופת השלטון הבריטי]] בארץב[[ארץ ישראל]], חזרו בני [[משפחת אהרנסון]] הנותרים אחרי מות שרה ואהרן, ובראשם שמואל (סם) אהרנסון, להפעיל, בעזרת אחרים, את תחנת הניסיונות, גם אם בצורה מצומצמת. לנוכח קשיים רבים שהיו כרוכים בכך, נאלצו לאחר כעשור לסגור את התחנה, שעמדה מאז בשממונהבשיממונה במשך שנים רבות.

בשנת [[1965]] שוקם המקום, ועל חלק מאדמות החווה נפתח, בעזרת משרד החינוך והמוסדות הציוניים, מחנה קבע המיועד לפעולות בתי ספר ו[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] השונות. לקראת שנת [[2000]], הופסקה גם פעילות זאת.

ב{{ה|עשור השני של שנותהמאה האלפייםה-21}}, התחנה הנטושה בעתלית ניכרת בשדרת [[וושינגטוניה|דקלי הוושינגטוניה]] המפוארת, שניטעה סביב שנת 1912 בידי אהרן אהרנסון, אותה ניתן לראות תוך כדי נסיעה ב[[כביש 2|כביש חיפה-תל אביב]].