פתיחת התפריט הראשי

שינויים

←‏הקמה: תעתיק ע"פ בנימין ארבל, יוסף טרקל, סופיה מנשה, "בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית", 2007
ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], המקדש נהרס על ידי שיטפון, ורצפת החרס של המקדש התכסתה ביותר מחצי מטר של חול ושרידי אוניות. מתחת לשכבה זו, נקבר ליד החומה הצפונית של המקדש מצבור שרידים אשר כלל בין היתר טיפות אליפטיות עשויות [[ענבר]], אשר קישטו את הפסל הגבירה של אפסוס אשר היה עשוי עץ; הפסל עצמו נהרס כנראה במהלך השיטפון. על אף שבמהלך ארבע מאות שנים שבין במאה השמינית למאה הרביעית לפני הספירה עלה גובה האתר ביותר מארבעה מטרים, הוא החזיק במעמדו כאתר קודש.
 
המקדש החדש, נבנה הפעם מ[[שיש]] והוקף שורה כפולה של עמודים, כדי לאפשר תהלוכה טקסית רחבה מסביב ל[[אדריכלות קלאסית - מונחים|נאוס]]. הוא תוכנן ונבנה סביב השנה [[550 לפנה"ס]] על ידי אדריכל כרתאי [[כרסיפרוןחרסיפרון]] ובנו מתגנס[[מטגנס]]. על הקמת המקדש שילם [[קרויסוס]], מלך [[לידיה]] העשיר.
 
המקדש המפואר הפך לאתר תיירות, בו ביקרו מלכים, סוחרים ומטיילים, אשר הביאו איתם סחורה ותכשיטים כמנחות ל[[ארטמיס]]. המקדש גם הפך למקום מחסה המקובל על כולם, ובמיתולוגיה היוונית הוא מוזכר כמקום מחסה של ה[[אמזונות]] מ[[הרקלס]] ו[[דיוניסוס]].