ז'אן בודריאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
{{פילוסוף
|שם=ז'אן בודריאר
|תמונה=[[תמונהקובץ:WikipediaBaudrillard20040612.jpg|200px]]
|כיתוב=ז'אן בודריאר ב-2006
|תאריך לידה=[[29 ביולי]] [[1929]]
שורה 15:
 
==הגותו==
בודריאר השתמש במושג "[[סימולאקרה]]" (Simulacra) – המהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני. הוא שימש בידיו כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי הערים והמבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם, שנוצרו על פי בודריאר כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים. למושג זה יש תקדימים ב[[משל המערה של אפלטון]] ואף על מושג ה'[[פאסטיש]]' של [[ולטר בנימין]]. מבחינה זו קיים קשר בין הגותו של בודריאר לבין הגותו של הפילוסוף [[פרדריק ג'יימסון]].
 
לדעת בודריאר ה[[טרור]] הוא בן זמנה של ה[[גלובליזציה]] והוא אמצעי נגד היאוש והבושה של מוטבי הגלובליזציה והכניעה של התרבות ל[[טכנולוגיה]] הדורסנית. היאוש נובע, כך סבר, מן המימוש של כל התשוקות ומן השפע שאין לו משהו שישמש משקל נגד ומן הפתרון האלים לסכסוכים. בודריאר כתב על טרור חדש עם [[נשק]] חדש בו הטרוריסטים מסווים עצמם בחיי היום יום האמריקאים ומשתפים בטרור את מותם. בודריאר פיתח תאוריית פיתוי בה השפעת הצדדים מובילה לקיצוניות או לאיפוס. ה[[פיתוי]] הוא משחק היכול להיות בדמות דו-קרב, חיזור גורלי, משחק פוקר בסכומי עתק, נקמת דם ועוד. כל צד מנסה להביא את הצד השני לכדי [[סכנת חיים]].
שורה 45:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{האייל הקורא|[[שמעון גלבץ]]|"החיים על מפה מדומיינת (חלק א')|886}}
** {{האייל הקורא|שמעון גלבץ|החיים על מפה מדומיינת (חלק ב')|890}}