הדיבוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת קישור לתבנית תגית: סוגריים עודפים |
Shape Prior (שיחה | תרומות) ←הדרך לבמה: הגהה |
||
שורה 78:
למרות שקיימים סיפורים רבים על מעורבות [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] בכתיבת "הדיבוק" – למשל, נטען כי הוא הגה את דמות המשולח, על מנת שיבאר את ענייני הקבלה לקהל הרחב – ישנו רק תיעוד אחד הקושר אותו אליו: ב-30 בדצמבר 1915 שלח מכתב לפופוב, בו נעתר לבקשתו לקרוא את המחזה, בתנאי שלא יהיה מחויב לקבל אותו ולא יידרש לבקר אותו באופן מקיף.{{הערה|שם=עא}} למעשה, אף כי מאוחר יותר צפה בחלקים מהחזרות של וכטנגוב ונשא הרצאות בפני השחקנים, הוא מעולם לא ראה את המחזה בשלמותו.{{הערה|שם=גור|Mel Gordon. '''Stanislavsky in America: An Actor's Workbook'''. Routledge, 2009. עמ' 113-114, 116.}} בחורף 1916 פרסם העיתון היהודי המוסקבאי "יברסקאיה ז'יזן" חלק ארוך מהמערכה הראשונה. ככל הנראה, דיונים לגבי "הדיבוק", ואולי אף שכתוב נרחב נוסף, נמשכו לכל אורך השנה. ב-25 בנובמבר (12 לפי היוליאני) כתב המחזאי ביומנו כי היצירה הוקראה בתיאטרון האמנותי; סטניסלבסקי היה מרוצה כמעט לחלוטין אף כי המליץ עוד על שינויים קלים במערכה האחרונה. ב-8 בינואר 1917 התפרסם בעיתונות כי התיאטרון האמנותי קיבל את המחזה ומתכנן להעלותו.{{הערה|שם=עא|קרייבנס, עמ' 370.}}
באותו הזמן תמך סטניסלבסקי בניסיונו של [[נחום צמח]] להקים תיאטרון עברי, "[[הבימה]]". בפברואר, השתתף אנ-סקי בהתוועדות בביתו של [[הלל זלטופולסקי]], שם הקריא את "הדיבוק" בגרסתו היידית. זלטופולסקי, שהיה אף הוא פטרון של "הבימה", ביקש לרכוש את הזכויות על המחזה ולהציגו בעברית. אנ-סקי העמיד אך תנאי אחד, שהמתרגם יהיה [[חיים נחמן ביאליק]]. ב-26 בפברואר 1917 התפרסם בעיתון היהודי "יברסקאיה נדלה" ב[[פטרוגרד]] כי "הבימה" תציג את "בין שני עולמות", וכי ביאליק לקח על עצמו את מלאכת התרגום.{{הערה|שם=איב|.Vladislav Ivanov. '''Ruskiye Sezony Teatra GaBima'''. Artist, 1999 עמ' 32. (להלן: '''איבנוב''').}} ביאליק, שאנ-סקי ביקש ממנו אישית לתרגם את המחזה ושהתבסס הן על הגרסה היידית והן על המקור הרוסי, השלים את העבודה ביולי, ותרגומו פורסם לראשונה בגיליון הראשון של "[[התקופה]]" בפברואר 1918.{{הערה|עוזי שביט, דן מירון. '''ח.נ. ביאליק: שירים'''. מכון כ"ץ, 2000. עמ' 437; [[יהוידע עמיר]]. '''דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד'''. מכון ון ליר, תשס"ה. עמ' 533.}} כשהושלמה מלאכת התרגום, החל במאי "הבימה" [[יבגני וכטנגוב]] לתכנן את ההצגה, אף כי נדרשו עוד מספר שנים - הן בשל מורכבותה והצורך ללמוד אותה, והן בשל כך שהתיאטרון העלה מחזות אחרים - כדי לבצע את "הדיבוק".{{הערה|שם=איב}} ההפקה בתיאטרון האמנותי, שליהקה את [[מייקל צ'כוב]] לתפקיד הצדיק ואת גריגורי חמרה כחנן, לא יצאה לבסוף אל הפועל. הדרמטורגים והשחקנים
עבודתו של ביאליק היא המהדורה הראשונה של המחזה שיצאה לאור. מספר חוקרים אף טענו כי מאחר שאנ-סקי איבד את המקור היידי כשעבר לוילנה לאחר [[מהפכת אוקטובר]], הוא נאלץ לתרגם את "בין שני עולמות" בהתבסס על ביאליק, מעברית ליידיש, וכך למעשה ביאליק הוא הכותב האמיתי של הגרסה המוכרת. הצגה זו של האירועים אינה נכונה: כדי לשחזר את המחזה השתמש אנ-סקי גם בעותק ביידיש שהיה מצוי בידי [[שמואל ניגר]].{{הערה|קרייבנס, עמ' 169.}} בעת שהותו בוילנה, הקריא אנ-סקי את המחזה בפני דוד הרמן, במאי [[הלהקה הווילנאית]], והציע לו להפיק את ההצגה. הוא מת זמן קצר לאחר מכן, ב-8 בנובמבר 1920. הרמן החליט להעלות את "הדיבוק" במלאת השלושים לפטירתו.{{הערה|ספרן, עמ' 292.}}
| |||