חסידות קוז'ניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jilfi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 35:
*רבי אברהם אלימלך שפירא (תרנ"ו - כ"ג בכסלו תשכ"ז), בנו של רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק וחתנו של רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ, עלה לארץ ישראל בשנת 1926, עבד כחשמלאי{{הערה|{{דבר||חשמלאי מא"י ישמש רב בורשא|1934/12/18|00210}}}} וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק. אשתו, [[מלכה שפירא]], פרסמה מספר ספרים ובהם מתולדותיה של חסידות קוז'ניץ.
 
*בנו של רבי [[ישעיהו שפירא]], רבי [[אלימלך שפירא (תל אביב)|אלימלך שפירא]] (תרע"ב , 1912 - תשנ"ז, 1997), כיהן כרב ואדמו"ר ב[[תל אביב]]. הוא ההדיר את ספרי אבותיו והדפסםוהדפיסם מחדש, חלקם ראו אור לראשונה. הוא נהג לומר את דברי התורה בעת [[טיש|עריכת השולחן]] בעברית על מנת שגם אלו שאינם דוברים [[יידיש]] יוכלו להבינם. בנו, רבי קלמן מנחם שפירא, מכהן כאדמו"ר מגרודז'יסק-פיאסצנה ב[[בית שמש]]. בן אחר הוא הרב דוד שפירא, רבה של שכונת [[בית הכרם]] ב[[ירושלים]].
 
*רבי ישראל אלעזר הופשטיין (תרנ"ח, 1898 - תשכ"ו, 1966), בנו של רבי ירחמיאל משה הופשטיין, כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אך לאחר זמן עלה ל[[ארץ ישראל]] על מנת לבנות יישובים. היה חתנו של רבי מרדכי יוסף מ[[חסידות זלטיפולי|זלטיפולי]]. היה ממקימי [[כפר חסידים]]. לאחר מכן עבר ל[[פריז]] וכיהן שם כרב הקהילה האורתודוקסית. הוא ניצל מהשואה ועבר לארצות הברית והקים בית מדרש ב[[קראון הייטס]]. ב-1966 הקים בית מדרש בתל אביב ותכנן לעלות לישראל,{{הערה|{{מעריב||אישים ומוסדות|1965/01/28|02310}}}} אולם הוא נפטר זמן קצר אחר כך.{{הערה|{{דבר||האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות|1966/08/23|00617}} {{ש}} {{דבר|חיים שורר|חסידים|1966/09/02|00303}} {{ש}} לקורותיו ראו: רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ, '''עבודת אלעזר''', תל אביב: ה'תשל"ו, פתח דבר (נכתב בידי 'ועד חסידי קוז'ניץ בת"א')}}