ביל היקוק הפראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←איש חוק ואקדוחן ידוע לשמצה: הגהה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
ב-1855, בעת שהיה בן 18, היקוק עבר להתגורר בשטחה של מדינת קנזס, עקב הנחה מוטעית שהניח בשל תקרית פיזית אלימה שהיה מעורב בה, ושבעטיה חשב בטעות שהרג אדם בשם צ'ארלס הדסון, בעת שנפלו שניהם לתעלה, ולפיכך, כאמור, בחר להעתיק את מקום מגוריו, שלא לומר, בחר לברוח לשטחה של מדינת קנזס.
אגב כך, הצטרף לכוחות הצבא הלא רשמי של מדינות הצפון תחת פיקודו של ג'יימס הנרי ליין, שם, כחייל, פגש בילד בן 12 בשם
עקב אפו הגדול והנשרי ושפתו העליונה המשתרבבת ניתן להיקוק הכינוי "ביל הברווז". ב-1861, לאחר מעורבותו בתקרית ירי עם כנופית מקנלס, שבמהלכה נהרגו כמה מחבריה, ושהיא הקנתה להיקוק את פרסומו הראשוני, החליט האחרון לגדל שפם והחל לכנות את עצמו בשם "ביל הפראי". בעניין התקרית יורחב, ויצוין, כי אמנם היה מדובר בחבורה של פושעים שנדרשו לחקירה בשל אישומים שונים, כדוגמת: שוד רכבות, רצח, שוד בנקים, גניבת סוסים וכיוצא בזה, אך למרות זאת הועלו טענות בדבר חפותם של אותם חברי הכנופיה שנהרגו על ידי ביל, ושלמעשה כל פשעם הסתכם בכך שדרכיהם הצטלבו בדרכו של ביל תאב הפרסום.
מסיבות שאינן ידועות, היקוק עשה שימוש בשם
תצלומיו של ביל מראים לכאורה שהיה בעל שיער כהה, אולם על-פי כל התיאורים הוא היה בעל שיער בלונדיני. ההסבר להבדל בין תיאורו לתמונותיו נעוץ בהבנה כי הליך פיתוח התמונות באותם ימים, שהיה בחיתוליו, והכימיקלים שהיו מעורבים בו, יצרו רגישות לאור כחול בעת פיתוחן של התמונות, והבאה לידי ביטוי בהצללתם של צבעים בהירים.
שורה 24:
בשנה שלאחר מכן, הוא נפצע קשה לאחר שהותקף בידי דוב, ומשכך, נשלח על ידי החברה לתחנה ברוק-קריק שבמדינת נברסקה, שנרכשה לאחרונה על ידי החברה מדיוויד מקנלס, לעבוד כעוזר באורוות החברה בזמן שמחלים מפציעתו.
ב-1861 הוא היה מעורב בתקרית הירי הקטלנית עם כנופיית מקנלס באותה תחנה, תקרית שכאמור לעיל עדיין שנויה במחלוקת, לאחר שדיוויד מקנלס בן ה40, בנו בן ה-12
בעניין זהות היורה, מציין כותב הביוגרפיה של היקוק יוסף ג. רוזה, כי על אף וידוע בוודאות כי הירייה שהביאה למותו של דיוויד מקנלס הגיעה מתוך הבית, אי הוודאות לגבי זהות היורה, מתעממת עוד יותר לאור התסריט הדמיוני שהומצא על ידי חבריו של "ביל הפראי", במגמה "להוריד" את אנשי החוק ומשפחת מקנלס המורחבת מגבו של ביל, שגרסה בין היתר כי בבית נכחה גם אישה חמושה ברובה ציידים (אשתו של וולמן) והיא אשר ירתה את הירייה המכרעת.
שורה 93:
ל"ביל הפראי" היה חיזיון, אותו השמיע בפני חברו צ'ארלס "קולרדו" אוטר ועוד מספר אנשים שהיו במקום באותה עת, כי העיירה דד-ווד תהיה תחנתו האחרונה.
ביום 2 באוגוסט 1876, עת שעשה בדד-ווד, דקוטה, שיחק היקוק פוקר במסבאת "Nuttal & Mann" (ביתן מס' 10), כאשר יחד עמו, נסובו לשולחן המשחק קרל מאן, מבעלי המסבאה, צ'ארלי ריץ' וקפטן
היקוק סבל מרצף הפסדים באותו יום, ואף נאלץ ללוות כסף מהברמן. לתוך המסבאה, נכנס, מבלי שהבחינו בו, צייד באפלו לשעבר בשם ג'ון "ג'ק אף שבור" מקול (John "Broken Nose Jack" McCall). לא ידועים פרטים רבים אודות חייו של מקול, אולם מהפרטים המועטים שידועים, מעבר לעובדה הבסיסית כי נולד ב-1852 או 1853 והיה בן 24 במותו ביום 1 במרץ 1877, ידוע כי גדל בקאנטקי עם שלוש אחיות, אך ליבו משכו משם אל המערב הפרוע, שם הפך לצייד באפלו. עד 1876 הוא חי תחת השם הבדוי "ביל סוטארלנד" בעיר דד-ווד, שהייתה באותם ימים מחנה לכריית זהב.
[[קובץ:Cyark Deadwood Hickock.jpg|שמאל |ממוזער|200px|ככל הנראה, המיקום המקורי של המסבאה בה נרצח ביל היקוק - בבניין מס' 624 ברחובה הראשי של העיר דדווד בהווה]]
מקול צעד בלתי מורגש עד כדי מרחק קטן מגבו של "ביל הפראי", ואז לפתע, וללא שום התרעה, שלף את אקדחו, צעק "!Take That", ואז ירה ירייה בודדת לכיוונו של היקוק, אשר הביאה למותו בו במקום. הכדור חדר את ראשו של היקוק מאחור, יצא מלחיו הימנית, וסיים את מסלול מעופו כאשר הוא פוגע בשורש כף ידו השמאלית של קפטן
הסיבה לירי של מקול, מתוך כוונה להרוג את היקוק, עדיין שנויה במחלוקת, ונחלקת לשלוש גרסאות חלופיות: קביעת בית המשפט בנושא, הסברה הרווחת בקרב הקהל הרחב וגרסתו של מקול עצמו. באופן רשמי, לימים נקבע במשפטו השני של מקול כי גורמים מסוימים שילמו למקול על-מנת שיבצע את המעשה, משום שככל הנראה פחדו מאפשרות עתידית כי ימונה לשריף של העיירה דד-ווד. עם זאת, למרות קביעה זאת של בית המשפט, ראוי לציין כי האמונה הרווחת היא שמקול נעשה עצבני ונטר טינה להיקוק, בעקבות מה שהוא תפס, כהצעה מתנשאת. על פי הסברה המקובלת, מעשה שהיה כך היה, שאך יום לפני הרצח, בעקבות משחק פוקר שבו הפסיד מקול השיכור את כל כספו להיקוק, לאחר סיבוב אחד, הציע האחרון כסף למקול השיכור ע"מ שיוכל לקנות לעצמו ארוחת בוקר והשא לו עצה כי ראוי ויימנע להמשיך ולשחק פוקר עד שיוכל לכסות את הפסדיו. אף על פי שמקול לקח את הכסף לארוחת הבוקר, הוא תפס את "נדיבות המנצחים" של היקוק ואת עצתו בפריזמה קנטרנית, יהירה ומתנשאת - וטינתו זאת, היא שגרמה לו לרצוח את היקוק{{הערה|1=Old West Legends- Jack McCall - Cowardy killer of wild bill hickok/kathy weiser, www.legendsofamerica.com (march, 2010) }}.
שורה 106:
===הלוויתו וקבורתו===
[[
צ'ארלס "קולרדו" אוטר, חברו ושותפו של היקוק, דרש את גופתו של היקוק ושם מודעת אבל בעיתון המקומי "The Black Hills Pioneer", שאמרה בזאת הלשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מת בדד-ווד, בלקהילס- ביום 2 באוגוסט 1876, כתוצאה מהשפעתה של יריית אקדח – ג'.ב. היקוק ("ביל הפראי"), לשעבר משאנון, וויומינג. טקס ההלוויה יערך במחנהו של צ'ארלי אוטר, ביום חמישי אחה"צ, ביום 3 באוגוסט 1876, בשעה 15:00- כולם מוזמנים אחר כבוד להגיע}}
שורה 112:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביל הפראי, ג'.ב. היקוק נהרג על ידי המתנקש ג'ק מקול בדד-ווד, בלקהילס, ביום 2 באוגוסט 1876. נפרדנו, אבל אנחנו ניפגש שוב במישורי הצייד השמחים, ולא נפרד עוד. להתראות. קולרדו צ'ארלי, צ'.ה. אוטר}}
במקור, היקוק נקבר בבית הקברות של איגלסייד, שהיה בזמנו בי הקברות המקורי של דד-ווד. בית הקברות התמלא במהירות, באופן שמנע שימוש נוסף, ובשנת 1879, ביום השנה השלישי למותו, אוטר שילם על העברת קברו של היקוק לבית הקברות החדש "הר מוריה". לאחר מכן, מכיוון ששטח בית הקברות הישן היה אזור שהיה מתאים ליישוב מתיישבים חדשים, שאר הגופות הועברו גם כן, לבית הקברות החדשות במהלך שנות השמונים של המאה ה-19.
אוטר פיקח על העברת הגופה וציין שאף על פי שגופתו נשתמרה באופן כמעט מושלם, היקוק נחנט באופן לא מושלם. רוצה לומר, שכתוצאה מהעבודה הרשלנית, הריאקציה של חומר הקלציום-קרבונט, שמקורו בגבעות הסמוכות, עם גופתו של היקוק הביאה להליך התאבנותה, ברי, תהליך שבה חומר אורגני הופך לאבן. לעניין זה, מעיד אחד העובדים בשם יוסף מקלינטוק, שרשם תיאור מפורט על כך בכתב. כפי שמסתבר, מקלינטוק השתמש בפחית על מנת להקיש על הגופה, מרגל ועד ראש, ולא מצא אף "בשר רך" לרפואה. הוא ציין כי הצליל היה דומה להקשה על קיר אבנים, ולסברתו שאריות הגופה שקלו יותר מ-181 ק"ג(400 lb); כשלעומתו, ווילאם אוסטין, האחראי על בית הקברות, העריך אותן כשוקלות 227 ק"ג, מה שהקשה על העברתן לאתר הקבורה החדש.
שורה 122 ⟵ 121:
'''נאשם:''' ג'ון ("ג'ק") מקול.
'''האישום:''' רצח.
'''הסניגורים:''' ''במשפט הראשון:'' "השופט" מילר; ''במשפט החוזר:'' אוליבר שאנון
'''הקטגורים:''' ''במשפט הראשון:'' "קולונל" ג'ורג מאי; ''במשפט החוזר:''
'''שופטים:''' ''במשפט הראשון:'' וויליאם ל. קייקנדול; ''במשפט החוזר:'' פיטר ס. שאנון.
'''מקום המשפט:''' ''במשפט הראשון:'' דד-ווד, דרום דקוטה; ''במשפט החוזר:'' ינקטון, דרום דקוטה.
|