פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
 
במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה העיר כמעט שלוש שנים תחת כיבוש נאצי (מ-[[19 ביולי]] [[1941]] עד [[20 במרץ]] [[1944]]).
בזמן הכיבוש הנאצי הוקם בתוך [[יער]] [[אורן|אורנים]], כ-12 [[קילומטר|קילומטרים]] מצפון לויניצהלוויניצה, מחנה שנקרא בשם [[ורוולף]] אשר שימש כמפקדתו הקדמית של [[אדולף היטלר]] בחזית המזרחית. בויניצהבוויניצה שכנה גם המפקדה האזורית של הצבא הגרמני - ה[[ורמאכט]], ו[[שדה תעופה]] גדול של חיל האוויר הגרמני - ה[[לופטוואפה]] שכן בקלינובקה (Kalinovka), כ-20 קילומטרים משם.
הגרמנים מצאו בעיר [[קבורה#קבר אחים|קברי המונים]] של נרצחי טבח שנעשה במסגרת [[הטיהורים הגדולים]], ורצונם של הגרמנים להשתמש באתר כנגד ברית המועצות הביא את העיר להיות אחד האתרים הנחקרים ביותר בתחום.
 
==תחבורה עירונית==
 
בויניצהבוויניצה פועלים מספר אמצעי תחבורה כגון:
 
*רשת [[חשמלית|חשמליות]] בעלי 5 קווים המחברים את מרכז העיר לתחנת הרכבת ויניצה,דרום העיר,רובע וישינקה וברסקה שוסה שמה נמצאת התחנה המרכזית המערבית בעיר
את ויניצה משרתת תחנת רכבת אחת ובה עוברים רכבות ליעדים בינלאומיים ולאומיים רבים
 
לויניצהלוויניצה משתייך גם [[נמל התעופה ויניצה גברישובקה]], ממנו יוצאות טיסות סדירות ל[[מוסקבה]] ו[[טיסת שכר|טיסות שכר]] ליעדי נופש, החל מה-[[29 בדצמבר]] [[2013]] יחלו לפעול טיסות סדירות לתל אביב ואחר כך לורשהלוורשה.
 
בערך משנת 2009 בויניצהבוויניצה החלו להיבנות מרכזי קניות והחל שיפוץ נרחב בשכונות העיר, נבנתה המזרקה הגדולה באירופה והחלו פסטיבלים, בנוסף מספר שווקים בעיר פונו כדי לתת מקום למרכזי קניות, כל זה העמיד את ויניצה כאחת הערים הטובות למחייה באוקראינה.
 
==אתרים בעלי חשיבות==
 
===מוזיאון פירוגוב===
מספר קילומטרים מויניצהמוויניצה שוכן הקבר של ניקולאי איבנוביץ פירוגוב מנתח מפורסם ומייסד הכירורגיה הצבאית, שהביא לעולם את בשורת ההרדמה לפני ביצוע פעולות ניתוחיות רפואיות.
 
==שכונות==
 
==יהודים==
משפחות [[יהודי]]ות ראשונות התיישבו בעיר באמצע המאה ה-16. בשנת 1648, עם כיבוש העיר על ידי הקוזקים של חמלניצקי נרצחו כל יהודי העיר שלא הצליחו להימלט. לאחר תום המרד של חמלניצקי שבו היהודים להתיישב בה. הקהילה היהודית בעיר גדלה בצורה מתמדת, כך בשנת [[1767]] חיו בעיר כ-700 יהודים ובשנת [[1847]] - כ-4,000 יהודים. על פי מרשם האוכלוסין משנת [[1897]] חיו בויניצהבוויניצה 11,689 יהודים (כ-36% מאוכלוסיית העיר). גל הפרעות ביהודים ששטף את אוקראינה ב-[[1905]], לא פסח על יהודי העיר. במהלך [[מלחמת האזרחים ברוסיה]] סבלו יהודי העיר מרדיפות, מעשי שוד, ביזה ופוגרומים.
 
סיום המלחמה והשלטון הקומוניסטי הביאו דווקא לפריחה (קצרה אומנם) של הקהילה היהודית בעיר. אומנם חיי הדת של הקהילה נפסקו כמעט כליל, אך התרבות היהודית בשפת ה[[יידיש]] קיבלה חיזוק משמעותי מידי השלטונות. בשנת ה-20 וה-30 היו בעיר מכון להכשרת מורים יהודים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים יהודיים, ספריות יהודיות, ואף עיתון ביידיש יצא בעיר. לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1939]] חיו בעיר ויניצה 33,150 יהודים (כ-38% מאוכלוסיית העיר). זהו מספר שיא של היהודים שחיו אי פעם בעיר עד אז וגם לאחר מכן.
במהלך שנות ה-70 עזבו חלק מהיהודים את ויניצה ועלו ל[[ישראל]] או היגרו ל[[ארצות הברית]]. לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1979]] חיו בעיר כ-18,000 יהודים (כ-8.5% מכלל האוכלוסייה). לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1989]] (המרשם האחרון שנערך ב[[ברית המועצות]]) חיו בעיר ויניצה כ-15,000 יהודים (כ-5% מכלל אוכלוסייה).
 
דוקאדווקא לאחר שרוב היהודים עזבו את העיר - היהודים "עלו לשלטון" בעיר. בשנים [[1992]] - [[2000]] כיהן דמטירי דבורקיס היהודי כראש העיר. בשנים 2005 - 2014 כיהן [[וולודימיר גרויסמן]] בתפקיד ראש העיר.
 
מזה כעשרים שנה, קמה לתחיה הקהילה היהודית האורתודוקסית ביוזמתו של הרב ר' לייבל סורקיס מארצות הברית שהגיע לעיר בערוב ימי הקומוניזם. בשנת 2002 הזמין לעיר את שליחי חב"ד כדי להמשיך את פעולותיו.
 
ביה"ס היהודי כיום שוכן בבניןבבניין גדול ויפה בעיר העתיקה בבניןבבניין שרכש [[לב לבייב]] בשנת [[2004]]. ומופעל על ידי רשת בתי"ס [[אור אבנר]] בחבה"ע.
 
במבנה נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר.
2,208

עריכות