אדמו"ר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: , הגהה |
|||
שורה 3:
'''אדמו"ר''' ('''אד'''וננו '''מ'''ורנו ו'''ר'''בנו) המכונה גם '''רבי''' או '''הצדיק''' הוא המנהיג הרוחני ב[[תנועת החסידות]]. כיום משמשים רוב האדמו"רים כראשיהן של [[חצר חסידית|חצרות ממוסדות]]. מרכזיותם היא מעיקריה של שיטה זו, ומעוגנת בתפישתה הקבלית. החסידים מצייתים ונאמנים להם לחלוטין, הנהגה המכונה "דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק" בספרות הפנימית של החסידות. התואר אדמו"ר, ששימש ככינוי כבוד עוד לפני ראשית התנועה, נעשה עם הזמן למזוהה כמעט בלעדית עם צדיקיה. בישראל, הוא רווח בשימוש תדיר. באירופה, ובהמשך בארצות הברית, "רבי" הוא המקבילה המוכרת יותר.{{הערה|,Jacques Gutwirth, '''The Rebirth of Hasidism: From 1945 to the Present Day''', Odile Jacob, 2004. עמ' 7.}}
הופעת החסידות במאה ה-18 נבעה מיוזמתם של ה[[בעש"ט]] וממשיכי דרכו לחדול מהעיסוק החשאי ב[[קבלה]] ולבסס דגם של הנהגה ציבורית על שימוש בה עבור הכלל. לשיטתם, אמנם רק יחידי סגולה היו מסוגלים להגיע למצב של "דבקות", התייחדות מיסטית עם האלוהי, אך המון העם הפשוט
{{ציטוטון|צדיק כתמר יפרח וגו' [כארז בלבנון ישגה]. כי הנה יש ב' מיני צדיקים, ושניהם צדיקים גמורים. אך החילוק ביניהם, האחד הוא תמיד בדביקות הש"י ועושה עבודתו המוטלת עליו. '''והוא צדיק רק לעצמו ולא לזולתו''', כלומר שאינו משפיע מצדקתו לאחרים. וזה הוא הנמשל לארז, שאמרו רז"ל שאינו עושה פירות. שהוא רק צדיק בפני עצמו... אבל הצדיק הב' הוא נמשל לתמר העושה פירות. וזהו כתמר יפרח, כלומר שהוא מוציא יקר מזולל ומפריח ומרבה הטוב בעולם... שכרו כפולה [ומכופלת] הרבה יותר מן הצדיק הראשון הנזכר, אף שגם הוא צדיק גמור.}}
|