חיל הספר העבר-ירדני – הבדלי גרסאות

חשוב לזכור שבאותם ימים כבר החלו הקרבות הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] והיה חשש כי רבים מבין החיילים הערבים של החיל יערקו על נשקם ויצטרפו לאחת

מן הכנופיות המקומיות או לכוחות [[צבא ההצלה]]. לפיכך הוחלט כי העילה להעברתם של הכוחות לעבר הירדן תוצג בפני החיילים כמעבר לצורך אימונים וההחלטה על פירוק החיל תשמר לעת עתה בסוד. ב-1 ב[[פברואר]] [[1948]] נגרע חיל הספר ממצבת כוחות הביטחון בארץ ישראל וב-9 בפברואר פורסמה רשמית הכוונה לפרקו במסדר חגיגי שנערך במפקדת החיל בזרקא. שחרור החיילים התבצע בזרקא והם נשלחו חזרה לארצות מוצאם. רבים מהם הצטרפו ל[[הלגיון הערבי|לגיון הערבי]] שמספר חייליו הלך וגדל מאז [[ינואר]] [[1948]]. למרות כל המאמצים למנוע עריקות מעריכים כי 200-140 איש ערקו מהחיל על נשקם והצטרפו לכנופיות או לצבא ההצלה. אך משהתפרסמו תנאי השחרור, הכוללים פיצויים מלאים ואף פנסיה למי שזכאי לה, הצטמצמו ממדי העריקה. רובם של הפלשתינאים שהשתחררו מהחיל הצטרפו לכוחות המקומיים שלחמו ביישוב היהודי עד לפלישת צבאות ערב. הקצינים הפלשתינאים מצאו עצמם מפקדים על כוחות אלו ושמשו בין השאר כמפקדיהן של ערים ערביות שונות בארץ.

 

==החיילים היהודים בחיל הספר העבר ירדני==