יהושע הלוי (ציטרון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
ב-14 בספטמבר 1940, הצטיידה "פנצ'ו" בפחם ובמזון בג'יוורג'יו, והפליגה לנמל [[סולינה]] שברומניה. ב-21 בספטמבר הפליגה מנמל סולינה. ב-11 באוקטובר [[1940]] (ערב יום הכיפורים תש"א) – עלתה "פנצ'ו" על שרטון סמוך לאי האיטלקי [[כמילי]] שב{{ה|ים האיגאי}}, והתרסקה.
 
המעפילים שרדו עשרה ימים על האי הבודד. הם כתבו על יריעות בד שנלקחו מהאוניה: [[SOS]] ופרשו אותן על הקרקע. ושלחו בסירת הצלה חמישה נערים להזעיק עזרה. לבסוף הם אותרו על ידי [[מטוס]] איטלקי. אונית מלחמה איטלקית נשלחה מהאי [[רודוס]], כדי לחלצם. הם הועברו למחנה אוהלים שהוקם באיצטדיוןבאצטדיון הספורט בעיר רודוס. ב-12 בינואר 1942 הועברה קבוצה מהם ל[[מחנה ריכוז]] [[פרמונטי די טרזיה]] לשבויי מלחמה ואזרחים של [[איטליה הפשיסטית]] ליד הכפר פירמונטה בדרום איטליה. וב-3 במרץ, הועברה לשם קבוצה שנייה. שני מעפילים אשר ניסו לברוח מהמחנה – נהרגו.
 
ב-8 בספטמבר איטליה נכנעה לבעלות הברית, וב-14 בספטמבר, שוחררו ניצולי "פנצ'ו" ממעצרם.
שורה 38:
חיילי [[הבריגדה היהודית]] פגשו את מעפילי "פנצ'ו. [[משה שרת]], שביקר את חיילי [[הבריגדה היהודית]] ב-[[1944]], בא לראותם, והסדיר עם שלטונות המנדט את [[עלייה לארץ ישראל|עלייתם]] לארץ ישראל. ארבע שנים מתחילת מסעם, הם קיבלו אישורים בריטיים להכנס לארץ ישראל.
 
ב-25 במאי יצאו מעפילי "פנצ'ו" ב"רכבת של קרונות בקר" את פירמונטהפרמונטי די טרזיה. ב-27 במאי הפליגו באוניית המשא "בטורי", במימון ה[[ג'וינט]] לנמל אלכסנדריה. כאשר הגיעו לנמל התקבלו בחגיגיות ובמגדנות על ידי פעילים ציוניים של של הקהילה היהודית. באלכסנדריה עלו על הרכבת לארץ ישראל, והגיעו ללוד ב-2 ביוני 1944.
 
על יום ההגעה לארץ ישראל כתב ציטרון-הלוי בספרו '''הביתה...!''':