בית הספר לכלכלה של לונדון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קבלה: הגהה
שורה 50:
עם התפרצות [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929|המשבר הגדול]] של שנות ה-30 החריפה היריבות בין המוסדות, והגיעה לשיא עם פרסום משנתם המנוגדת של [[פרידריך האייק]] ו[[ליונל רובינס]] מבית הספר לכלכלה מחד, ו[[ג'ון מיינרד קיינס]] מקיימברידג' מאידך, לגבי הדרך הנכונה לפתרון המשבר. האייק ורובינס, חברי [[האסכולה האוסטרית]], הצביעו על השוק החופשי, הסרת מכסים, מסחר חופשי, והקטנת מעורבות המדינה בכלכלה כדרך הנכונה ליציאה מהמשבר, בעוד קיינס הציג עמדה מנוגדת שתמכה במעורבות מאסיבית של המדינה בכלכלה ויצירת ביקוש על ידי השקעה ממשלתית במגזר הציבורי ובתשתיות. בפרספקטיבה היסטורית, הפסידו האייק ורובינס בוויכוח ופרשנותו של קיינס נהפכה להשקפה הרווחת ב[[מאקרו כלכלה]] עד לשנות ה-70.
 
בית הספר לכלכלה המשיך לעצב את השיח הכלכלי גם מחוץ לכותלי האקדמיה, וכמו מייסדיו, גם רבים מבכיריו לאורך השנים נודעו בקרבתם לשמאל הפוליטי. לאורך שנות ה-20 וה-30 ניהל את בית הספר [[ויליאם בוורידג']], אשר פעל רבות בספרהבספירה הציבורית לקידום תיקון חברתי, ונחשב לאבי [[מדינת הרווחה]] הבריטית. מנהל בית הספר בשנות ה-90, [[אנתוני גידנס]], טבע את גישת ה[[סוציאל-דמוקרטיה|דרך השלישית]] שהיוותה נקודת מפנה בבסיס האידאולוגי של מפלגות שמאל רבות באירופה.
 
=== המאה ה-21 ===