אדוארד קית'-רואץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
כבר מראשית צעדיו בארץ ישראל גילה קית'-רוץ' עמדה שבעיני היישוב היהודי נחשבה כעוינת כלפי היהודים וה[[ציונות]]. הוא הגיע לארץ ישראל כאשר פעל בה [[ועד הצירים]], ועד של מנהיגים ציוניים בראשותו של [[חיים ויצמן]], שהוקם בעקבות [[הצהרת בלפור]] ופעל בין השנים [[1918]] - [[1921]] כשמטרותיו העיקריות היו הנחת יסוד יציב לבניית בית יהודי לאומי בארץ ישראל, דאגה ליהודי הארץ ולקשר בין התנועה הציונית והיישוב היהודי לבין השלטונות הבריטים בארץ-ישראל. קית'-רוץ' תיאר את חברי הוועד במילים "הם הסתובבו בבגדי חאקי וחגורות צבאיות ושאלו הרבה שאלות", ולדבריו הם גילו התלהבות יתר ומעט מדי זהירות וטאקט. את התנהלות הוועד הגדיר "תוקפנית". אנשי הממשל הבריטי, בעלי גישה קולוניאלית כמוהו, לא היו רגילים למנהיגים בעלי רקע [[אירופה|אירופי]] המדברים אליהם כדבר אל שווים. לדברי קית'-רוץ', אנשי הצבא העדיפו את ה[[ערבים]] על פניו של "ערב רב זה של יהודי מזרח אירופה".
התייחסותו נתפסה בקרב מנהיגי היישוב כלועגת ומזלזלת. ב[[ספר תולדות ההגנה]] מכונה קית'-רוץ' "אחת הדמויות האפלות שבין פקידי המנדט". עם זאת, קית' רוץ' התנגד ליחס הקולוניאלי של הבריטים וטען שהיה ניתן לתת יותר שמכויות ליהודים ולערבים, במיוחד בעת [[מלחמת העולם השנייה]]. הוא גם טען שהיה צריך להקים את [[הריגדה היהודית]] מיד עם פרוץ המלחמה{{הערה|{{דבר||אילו הורשו היהודים להלחם תחת דגלם|1945/11/11|00114}}}}.
==סכסוך הכותל==
| |||