ויקיפדיה

מערכת הכבישים הבין-מדינתיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות (ארצות הברית), הסרת קישורים עודפים
שורה 15:
|מפה=[[קובץ:Map of current Interstates.svg|300px|מרכז]]מערכת הכבישים הבין-מדינתיים ב-48 המדינות הרציפות של ארצות הברית
}}
[[תמונהקובץ:I-80 Eastshore Fwy.jpg|ממוזער|שמאל|[[הכביש הבין-מדינתי 80]] הוא כביש עירוני ראשי ב[[מפרץ סן פרנסיסקו#אזור המפרץ|אזור המפרץ של סן פרנסיסקו]]. בתמונה: החלק של הבין-מדינתי 80 העובר בעיר [[ברקלי (קליפורניה)]], נחשב לאחד הכבישים העמוסים במדינה, עם ממוצע של כ-300,000 כלי רכב ביום]]
'''מערכת כבישי החירום והכבישים הבין-מדינתיים הלאומית על שם דוויט ד. אייזנהאואר''' (ב[[אנגלית]]: '''Dwight D. Eisenhower National System of Interstate and Defense Highways'''; ידועה בשם '''מערכת הכבישים הבין-מדינתיים''' או פשוט '''הבין-מדינתיים''') היא מערכת [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] המהווה חלק מ[[מערכת הכבישים המהירים הלאומית (ארה"בארצות הברית)|מערכת הכבישים המהירים הלאומית]] של [[ארצות הברית]]. המערכת נקראת על שמו של [[דווייט דייוויד אייזנהאואר]], [[נשיא ארצות הברית|הנשיא ה-34 של ארצות הברית]].
 
==היסטוריה==
שורה 22:
 
{{ממוזער|[[קובץ:Dwight D. Eisenhower, official photo portrait, May 29, 1959.jpg|250px]]|רוחב=250px
|תיאור=הנשיא [[אייזנהאואר]] הצהיר פעמים רבות על הצורך ב"מערכת כבישים מהירים גדולה חדשה". אחת מהן הייתה ב-19 באוקטובר 1954 במהלך נאום שנשא בקאדילק סקוואר, [[דטרויט]], [[מישיגן]], לטובת המועמדים הרפובליקניים לקונגרס. נאום זה נישא כ-3 שנים לפני הקמת מערכת הכבישים הבין-מדינתיים. [[קובץ:Cadillacsquareexcerpt.ogg]] [http://www.fhwa.dot.gov/interstate/audiotext.htm#cadillac (לחצו כאן לטקסט באנגלית])}}
 
מאמציה של [[ממשלת ארצות הברית]] לבניית רשת לאומית של כבישים מהירים החלו בשנת [[1916]], אז עבר [[חוק סבסוד הכבישים (1916)|חוק סבסוד הכבישים]] (Federal Aid Road Act). חוק זה, שהוא חוק המימון הפדרלי הראשון לכבישים מהירים בארצות הברית ומהווה אבן דרך, נחתם על ידי הנשיא [[וודרו וילסון]], והעניק 75 מיליון דולר לתקופה בת 5 שנים לצורך בנייה ופיתוח כבישים מהירים{{הערה|שם=קרלוס|1=Schwantes, Carlos Arnaldo (2003). Going Places: Transportation Redefines the Twentieth-Century West. Bloomington, IN: Indiana University Press. pp. 152–3. ISBN 9780253342027.}}. [[מלחמת העולם הראשונה]] גרמה לכך שהחוק, שתוקפו פג ב-[[1921]], לא יושם בצורה משמעותית.
שורה 47:
 
אבני דרך עיקריות בבניית מערכת הכבישים הבין-מדינתיים:
[[תמונהקובץ:STEEL RODS, MADE FROM SHREDDED AUTOS, ARE BEING USED FOR REINFORCEMENT IN THIS SECTION OF I-55, NORTH OF DURANT. IT... - NARA - 546265.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הכביש הבין-מדינתי 55]] ([[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]]) בבנייה. תמונה ממאי 1972.]]
 
* [[17 באוקטובר]] [[1974]]: [[נברסקה]] היא המדינה הראשונה בה הושלמה בניית כל הכבישים הבין-מדינתיים הראשיים, עם סיום בניית החלק של [[הכביש הבין-מדינתי 80]] העובר בנברסקה{{הערה|1= Staff. [http://www.nebraskatransportation.org/i-80-anniv/index.htm "I-80 50th Anniversary Page"]. Nebraska Department of Roads. Retrieved August 23, 2009.}}.
שורה 98:
תוכנית המספור של מערכת הכבישים הבין-מדינתיים פותחה בשנת [[1957]] על ידי [[ההתאחדות האמריקאית של פקידי התחבורה וכבישי המדינות]] (AASHTO). מדיניות המספור הנוכחית של ההתאחדות התקבלה ב-10 באוגוסט [[1973]]{{הערה|שם=א|1= Staff (January 2000). [http://cms.transportation.org/sites/route/docs/HO2_Policy_Retention_HO1.pdf "Establishment of a Marking System of the Routes Comprising the National System of Interstate and Defense Highways" (PDF).] American Association of State Highway and Transportation Officials. Retrieved January 23, 2008.}}. בתוך ארצות הברית הקונטיננטלית, ב-48 המדינות הרציפות שלה, הכבישים הבין-מדינתיים הבסיסיים (primary Interstates, או הראשיים - main line Interstates) הם בעלי מספרים הקטנים מ-100{{הערה|שם=א}}.
 
על פי תוכנית המספור, כבישי הרוחב (מזרח-מערב) נושאים מספרים זוגיים, ואילו כבישי האורך (צפון-דרום) נושאים מספרים אי-זוגיים. נתיבים בעלי מספר אי-זוגי ממוספרים בסדר עולה ממערב למזרח, ונתיבים בעלי מספר זוגי ממוספרים בסדר עולה מדרום לצפון (כדי למנוע בלבול עם מערכת הכבישים המהירים של ארצות הברית, שהם ממוספרים ממזרח למערב ומצפון לדרום), על אף שישנם חריגים לשני הכללים במספר מקומות. נתיבים בעלי מספרים המתחלקים ב-5, יועדו להיות עורקי תנועה ראשיים למרחקים ארוכים{{הערה|1=McNichol, Dan (2006). The Roads that Built America: The Incredible Story of the U.S. Interstate System. New York: Sterling Publishing. ISBN 9781402734687}}{{הערה|1=Weingroff, Richard F. (January 18, 2005). [http://www.fhwa.dot.gov/infrastructure/i76.cfm "Was I-76 Numbered to Honor Philadelphia for Independence Day, 1776?"]. Ask the Rambler. Federal Highway Administration. Retrieved January 17, 2008.}}. כבישי האורך הבין-מדינתיים הראשיים (צפון-דרום) ממוספרים בסדר עולה מ[[הכביש הבין-מדינתי 5]] שבין [[קנדה]] ו[[מקסיקו]] לאורך [[החוף המערבי (ארצות הברית)|החוף המערבי]] ועד ל[[הכביש הבין-מדינתי 95|כביש הבין-מדינתי 95]] שבין [[קנדה]] ו[[מיאמי]] לאורך [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי]]. כבישי הרוחב הבין-מדינתיים הראשיים (מערב-מזרח) ממוספרים בסדר עולה מ[[הכביש הבין-מדינתי 10]] המקשר בין [[סנטה מוניקה]], [[קליפורניה]] ו[[ג'קסונוויל]], [[פלורידה]], ועד ל[[הכביש הבין-מדינתי 90|כביש הבין-מדינתי 90]] המקשר בין [[סיאטל]], [[וושינגטון]] ו[[בוסטון]], [[מסצ'וסטס]], כאשר ישנם שני חריגים: אין כבישים בין-מדינתיים במספרים 50 ו-60, וזאת משום שכבישים בעלי מספרים אלו יעברו דרך מדינות בהן ישנם כבישים מהירים בעלי אותו המספר, דבר שאיננו אפשרי על פי קוי היסוד של מנהל הכבישים המהירים{{הערה|שם=א}}{{הערה|1=Staff. [http://www.fhwa.dot.gov/interstate/faq.htm#question19 "Interstate FAQ"]. Federal Highway Administration. Retrieved June 26, 2009.}}.
 
ישנם מספרים בעלי שתי ספרות הנחלקים בין מקטעי כבישים בקצוות שונים של המדינה (כבישים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 69|69]], [[הכביש הבין-מדינתי 74|74]], [[הכביש הבין-מדינתי 76|76]], [[הכביש הבין-מדינתי 84|84]], [[הכביש הבין-מדינתי 86|86]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 88|88]]). הסיבה לכך, לפחות אצל חלקם, היא השינוי בשיטת המספור כתוצאה מאימוץ מדיניות חדשה בשנת [[1973]]. קודם לכן, הייצוג של נתיבים בין-מדינתיים ארוכים כלל סיומת אות לאחר המספר; למשל, [[הכביש הבין-מדינתי 84|הכביש הבין-מדינתי המערבי 84]] נקרא אז "הכביש הבין-מדינתי מספר 80N", זאת משום שהיה צפוני ("N" מייצג "North", צפון) לכביש הבין-מדינתי מספר 80. אך המדיניות החדשה גורסת כי, "לא יאומצו מספרים חדשים מחולקים (כמו למשל, "[[הכביש הבין-מדינתי 35W]]" ו"[[הכביש הבין-מדינתי 35E]]" וכו')". בנוסף, המדיניות החדשה ממליצה להחליף את המספרים המחולקים הישנים מהר ככל האפשר; למרות זאת, הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 35W (טקסס)|35W]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 35E (טקסס)|35E]] עודם קיימים ב[[טקסס]], וכן הכבישים הבין-מדינתיים מספר [[הכביש הבין-מדינתי 35W (מינסוטה)|35W]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 35E (מינסוטה)|35E]] ב[[מינסוטה]]{{הערה|שם=א}}. בנוסף, על פי דרישות של הקונגרס, שלושה מקטעים של [[הכביש הבין-מדינתי מספר 69]] בדרום טקסס ייחנכו בעתיד, [[הכביש הבין-מדינתי 69W|69W]], [[הכביש הבין-מדינתי 69E|69E]] ו-[[הכביש הבין-מדינתי 69C|69C]] (כאשר "C" מייצג "Central", מרכז){{הערה|1= Essex, Allen (May 2013). [http://brownsvilleherald.com/news/valley/article_cbb0e04a-c99b-11e2-8c72-001a4bcf6878.html?mode=jqm "State adds I-69 to Interstate System".] The Brownsville Herald.}}.
שורה 108:
כבישי העזר הבין-מדינתיים הם כבישים המופיעים ככבישי מעקף, כבישי טבעת או בצורת שלוחה, המשרתים בעיקר את האזורים העירוניים. סוגים אלה של כבישים בין-מדינתיים מצוינים במספרים בעלי שלוש ספרות, כאשר הספרה התחילית משתנה מכביש עזר אחד לכביש עזר אחר, ומחוברת לשתי הספרות של כביש האב הראשי אליו הן מחוברות. למשל, מ[[הכביש הבין-מדינתי 10]] המחבר בין [[פלורידה]] ו[[קליפורניה]] יוצאים 8 כבישי עזר, המצוינים במספרים [[הכביש הבין-מדינתי 110|110]], [[הכביש הבין-מדינתי 210|210]], [[הכביש-הבין מדינתי 310|310]] וכן הלאה (ראו תרשים). [[כביש שלוחה|כבישי שלוחות]] יוצאים מכביש האב שלהם אך אינם חוזרים, כלומר מחוברים בצד אחד; כבישים אלו מקבלים ספרות תחיליות אי-זוגיות. כבישי טבעת וכבישי מעקף חוזרים לכביש האב שלהם, כלומר מחוברים אליו משני צדדים, ומקבלים ספרות תחיליות זוגיות. בגלל מספרם הגדול של נתיבים כאלו, ייתכן כי כבישי עזר שונים לאורך הכביש הבין-מדינתי הראשי, במדינות שונות, יקבלו את אותו המספר, אך לעולם לא ישמש אותו המספר לשני כבישים שונים (בין-מדינתיים) באותה המדינה{{הערה|1=Staff (March 22, 2007). [http://www.fhwa.dot.gov/reports/routefinder/index.cfm "FHWA Route Log and Finder List".] Federal Highway Administration. Retrieved January 23, 2008.}}. לדוגמה, הן ב[[טקסס]] והן [[בלואיזיאנה]] קיים כביש הנושא את השם [[הכביש הבין מדינתי 610]].
 
[[קובץ:FHWA Auxiliary Route Numbering Diagram.svg|ממוזער|מרכז|600px|דוגמות לשיטת המספור של כבישי העזר הבין-מדינתיים: ניתן לראות כי לעיר '''A''' כביש מעקף יחיד בעל מספר זוגי (210). לעיר '''B''' כביש טבעת אחד בעל מספר זוגי (610), וכן כביש שלוחה בודד בעל מספר אי זוגי (310). לעיר '''C''' כביש מעקף אחד בעל מספר זוגי (810), וכן כביש שלוחה אחד בעל מספר אי זוגי (510). כיוון שהערים B ,A ו-C נמצאים באותה המדינה, כל אחד מכבישי העזר נושא מספר (בעל שלושהשלוש ספרות) שונה.]]
 
===אלסקה, הוואי ופוארטו ריקו===
שורה 136:
===כבישי אגרה בין-מדינתיים===
 
[[תמונהקובץ:Toll376.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הכביש הבין-מדינתי 376]] ב[[פנסילבניה]] הוא הכביש הראשון מבין הכבישים הבין-מדינתיים, בו הוצב שלט האגרה (TOLL).]]
 
4,700 ק"מ (בקירוב) של כבישי אגרה כלולים במערכת הכבישים הבין-מדינתיים{{הערה|1=Weiss, Martin H. (April 7, 2011). [http://www.fhwa.dot.gov/highwayhistory/howmany.cfm "How Many Interstate Programs Were There?".] Highway History. Federal Highway Administration. Retrieved March 10, 2012.}}. רבים מכבישי האגרה כבר היו קיימים או בבנייה בעת שנוסדה מערכת הכבישים הבין-מדינתיים, ובתחילה החוק הפדרלי אסר את גביית האגרה בכבישים הבין-מדינתיים. מאחר שכבישים מהירים אלו קישרו ביעילות חלקים שונים של המערכת, הם הוכרזו ככבישים בין-מדינתיים. [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] החליט שיהיה זה יקר מדי לבנות כבישים בין-מדינתיים חינמיים במקביל לכבישי האגרה הקיימים, אך גם לא רצה להפוך אותם לכבישים חינמיים, מאותה הסיבה - יהיה זה יקר מדי לתגמל את בעלי אגרות החוב שמימנו את כבישי האגרה הללו. כך, כבישי האגרה הצטרפו למערכת הכבישים הבין-מדינתיים והמשיכו לשמש כבישי אגרה, בעוד האיסור על כבישים בין-מדינתיים אחרים לגבות אגרה ממשיך לחול{{הערה|1=Weingroff, Richard F. (August 2, 2011). [http://www.fhwa.dot.gov/infrastructure/tollroad.cfm "Why Does The Interstate System Include Toll Facilities?".] Ask the Rambler. Federal Highway Administration. Retrieved March 10, 2012.}}.
שורה 146:
==שילוט==
 
[[תמונהקובץ:I-80.svg|ממוזער|שמאל|100px|הסימון של [[הכביש הבין-מדינתי 80]].]]
[[תמונהקובץ:Business Loop 80.svg|ממוזער|שמאל|100px|הסימון של כביש (לולאה) העסקים 80, המחובר לכביש הבין-מדינתי 80 משני קצותיו.]]
[[תמונהקובץ:Business Spur 196.svg|ממוזער|ימין|100px|הסימון של כביש (שלוחה) העסקים 196, המחובר לכביש הבין-מדינתי 196 בקצה אחד בלבד.]]
 
הכבישים הבין-מדינתיים מסומנים במספר המופיע על תמרור בצבע אדום, לבן וכחול. צבעים אלו נבחרו במכוון, משום שהם הצבעים המרכיבים את [[דגל ארצות הברית]]. בעיצוב המקורי, שם המדינה הופיע מעל מספר הכביש, אבל במדינות רבות נותר שטח זה ריק כיום. בדרך כלל גובהו של השלט עצמו הוא 91 ס"מ, ורוחבו: לשלטי הכבישים הראשיים - 91 ס"מ, לכבישי העזר - 110 ס"מ{{הערה|שם=סטף|1=Staff (May 10, 2005) [2004]. [http://mutcd.fhwa.dot.gov/SHSe/Guide.pdf "Guide Signs" (PDF).] Standard Highway Signs (2004 English ed.). Washington, DC: Federal Highway Administration. pp. 3–1–3–3. [https://www.worldcat.org/oclc/69678912 OCLC 69678912]. Retrieved February 22, 2012.}}.
שורה 172:
 
* '''מדינות''':
:* '''הכביש העובר במספר המדינות הרב ביותר''': 15 מדינות כולל [[וושינגטון די. סי.]]: [[הכביש הבין-מדינתי 95]] עובר במדינות [[פלורידה]], [[ג'ורג'יה]], [[קרוליינה הדרומית]], [[קרוליינה הצפונית]], [[וירג'יניה]], [[וושינגטון די. סי.]], [[מרילנד]], [[דלאוור]], [[פנסילבניה]], [[ניו ג'רזי]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[קונטיקט]], [[רוד איילנד]], [[מסצ'וסטס]], [[ניו המפשייר]] ו[[מיין]]{{הערה|שם=ד}}.
:* '''המדינה בה עוברים המספר הרב ביותר של כבישים בין-מדינתיים''': [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]: 29 כבישים בין-מדינתיים שונים, באורך כולל של 2,695.22 ק"מ{{הערה|שם=ד}}.
:*'''המדינה בה קיים האורך הכולל הגבוה ביותר של כבישים בין-מדינתיים''': [[טקסס]], באורך כולל של 5,203.73 ק"מ, ב-17 כבישים בין-מדינתיים שונים{{הערה|שם=ד}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מערכת_הכבישים_הבין-מדינתיים"