הרובע היהודי בטשביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{דגל\|(.+?)\}\} \[\[\1]\] +{{דגל|\1||+}}) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
הרובע שכן במרכז ההתיישבות, ששגשגה מבחינה מסחרית, בקרבת ה[[מנזר]] וה[[מבצר]] שמעבר לנהר. הרובע והעיירה לא היו [[ביצורים|מבוצרים]], וכתוצאה מכך הם נפגעו מספר פעמים. בשנות הרווחה נבנו הבניינים הנחוצים לקיומה של הקהילה. במהלך [[המאה ה-16]] ניתנה הוראה לגרש את היהודים, אך לבסוף היא לא בוצעה, והשלטון המקומי היה סובלני כלפי היהודים. בעבר היהודים היו מעורבים במגוון פעילויות כלכליות כגון [[הלוואה|הלוואות]] ו[[אומנות|אומנויות]] שונות, אך החל מ[[המאה ה-17]] היהודים חדלו מהעיסוק בהלוואות. במאות השנים האחרונות הרובע נפגע מספר פעמים, ולעתים הנהר עלה על גדותיו.
לרובע היה [[ממשל]] עצמי מאז ראשיתו, ובראשו עמד מנהיג אחד עם שני יועצים. ב-[[1849]] הרובע זכה למעמד של יחידה מנהלית נפרדת שבראשה עומד ראש עיר. הרובע מוזג לתוך טשביץ' ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. בשלהי המאה ה-19 התגוררו ברובע כ-1,500 יהודים,
==תיאור==
שורה 30:
גודלו של הרובע היה מוגבל כתוצאה מאילוצים [[פוליטיקה|פוליטיים]]. בגלל ה[[טופוגרפיה]] האזורית לא היה אפשרי להקיף את הרובע בגדר, ועד לשנת [[1875]] היהודים לא היו רשאים לנוע בחופשיות באזורים אחרים של העיר. לאחר שחוק זה בוטל החלו עשירי הרובע להגר ממנו, והאוכלוסייה המקומית הייתה ענייה ברובה. כתוצאה מהאילוצים המרחביים נוצר צורך לבנות את הבתים בצורה היעילה ביותר האפשרי. חלק מהבתים היו מקושרים באמצעות מעבר דרך בית שלישי. בחלק מהבתים לא הייתה כניסה מהרחוב, וקומת הקרקע נוצלה עד תום.
ברובע השתמרו מבנים רבים הקשורים לפעילויות חברתיות שונות, כגון [[בית כנסת|בתי כנסת]] ובתי ספר, ואף מפעל לעיבוד [[עור (חומר גלם)|עור]]. האזכור הראשון לבית כנסת מקומי הוא משנת [[1590]]
בית הכנסת הקדמי שכן בכיכר המכונה "הכיכר השקטה", והוא נבנה בין 1639 ל-1642. בית הכנסת שופץ ב-[[1759]] וב-[[1821]], ובין [[1856]] ל-[[1857]] נערכו בו פעולות חידוש, ומראהו, הכולל חלונות גותיים וקשתות, לא השתנה מאז. בית הכנסת היה בצורה מלבנית עם [[גג]] מקושת, הכניסה אליו הייתה מצידו המערבי, והחלונות עוצבו בסגנון גותי. בית הכנסת נפגע במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמשך תקופה מסוימת הוא שימש כמחסן. בית הכנסת עבר לבעלותה של הקהילה הנוצרית המקומית ב-[[1952]], ומאז הוא משמש למטרות אזרחיות. בית הכנסת האחורי שכן ברחוב בלהוסלבובה, והוא מתוארך לשלהי המאה ה-17. החלק החשוב ביותר היה הקיר המזרחי שפנה לכיוון [[ארץ ישראל]]. קירות בית הכנסת קושטו בתחילת המאה ה-18 במגוון ציורים, הכוללים סצינות מ[[התנ"ך]] וציטוטים מ[[התלמוד]]. [[בית קברות|בית הקברות]] היהודי שכן מעל לרובע ומאחורי הגבעה, והגישה אליו הייתה דרך שביל מיוחד. מבחינה היסטורית זהו בית הקברות השני, והראשון נמצא בקרבת המנזר. בית הקברות מחולק לשני אזורים המתוארכים ל[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ו[[המאה ה-19]], ויש בו כ-4,000 [[קבר]]ים. בכניסה לבית הקברות יש היכל טקסים שנבנה ב-[[1903]].
| |||