יהדות צ'כיה – הבדלי גרסאות

ב{{ה|מאה ה-13}} נתן המלך רשות ליהודים להתיישב בארצו, בעיקר כי רצה לנצל את קשריהם המסחריים לפיתוח כלכלת ארצו, ולכן היגרו יהודים רבים, בעיקר מאזור [[גרמניה]] לשטחי צ'כיה.

בעת המהומות הדתיות שאירעו במדינה ב{{ה|מאה ה-15}} פגעו גם ביהודים, וב{{ה|מאה ה-16}} אירעו מספרגורשו גירושים ליהודייהודי צ'כיה פעמים אחדות, וחלקם היגרו למדינות השכנות או לאזורי הכפר שהיו בשליטת ה[[אצולה]] הצ'כית. וקהילות יהודיותוכך נותרו קהילות יהודיות רק ב[[עיר|ערים]]: [[פראג]] ו[[קולין (עיר)|קולין]].

ב{{ה|מאה ה-17}} הוטלו על היהודים איסורים רבים וצווים מטעם השלטון וכן מיסיםמסים שונים. כמו כן תועדו רדיפות על רקע דתי כדוגמת [[פרשת שמעון אבלס]].

בשנת [[1744]] ערכו תושבי פראג [[פרעות]] כנגד היהודים, בגיבויים וסיועם של חייליה ה[[קרואטיה|קרואטים]] של [[מריה תרזה]], שנשאה אף את כתר מלכת [[בוהמיה]]. הסיבה ה"רשמית" למהומות, הייתה אשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצבא ה[[פרוסי]] שהיה אז בעיצומה של [[מלחמת הירושה האוסטרית]] נגד הקיסרית. הקהילה היהודית של פראג מנתה אז קרוב ל-20,000 אישבני אדם (כ-30% מהאוכלוסייה) והייתה מבין הגדולות בזמנה ב[[אירופה]].
במהלך הפרעות פירסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על יהודי פראג על נשיהם וטפם. בחודש ינואר של שנת [[1745]], בעיצומו של החורף העז, הוכרחו היהודים לעזוב את פראג, להתרחק ממרכזי הערים הראשיות ולהגר ליישובים כפריים קטנים בבוהמיה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי [[יהודה ברוך]], בנקאי הארמון של הסולטאן הטורקי [[מהמוט הראשון]], וביקשו ממנו שיפעל עבורם לקבלת אזרחות [[היסטוריה של האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]]. לשאלת הסולטאן מדוע חפצים כל כך הרבה יהודים להגר לארצו, סיפר הבנקאי שלו על גירושם של היהודים. הסולטאן אוהב היהודים שלח אולטימטום למלכה. המלכה שהייתה מסובכת בלאו הכי במלחמה קשה, נרתעה מהאיום ועם תום המלחמה (בשנת [[1748]]) מיהרה להשיב את המגורשים לבתיהם, לאחר שחייבה אותם לשלם קנס הגון. מריה תרזה התנצלה לפני הסולטאן וטענה כי "נפלה אי הבנה"{{הערה|1=תמירה צדקיהו-חסון, [http://www.tripi.co.il/Show.action?article=224 השולטאנים העות'מאנים], באתר "טריפי"}}.

ברבע הראשון של המאה ה-19 התערו בהדרגה יהודי בוהמיה ומוראביהומורביה בסביבתם בעקבות ראשית ה[[אמנציפציה]], ורובם כבר לא שמרו מצוות. בית-כנסת מודרני ראשון הוקם בפראג ב-1837, בראשות השמרן [[מיכאל זקש]], שפעל בהשראת פשרת [[נוסח וינה]] אך מיתן אפילו אותו.{{הערה|Michael Meyer. ''Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism''. Wayne State, 1995. עמ' 154-155.}}

בשנת [[1867]] קיבלו יהודי צ'כיה שוויון זכויות מלא ונפסקו ההשפלות והחוקים המפלים שמהם סבלו. בסוף [[המאה ה-19]] היו יהודים רבים מביןבשורות שורותהארגונים הלוחמים על עצמאותעצמאותה של צ'כיה. ועםכאשר קבלתצ'כיה האוטונומיהקבלה אוטונומיה בשנת [[1918]], אוחדו כל ארגוני היהודים במדינהבצ'כיה תחת "'''[[המועצה היהודית במדינה הצ'כית''']]". ובשנתבשנת [[1920]] אף זכו היהודים להכרה כמיעוט לאומי, אך יהודי צ'כיה לא זכוקבלו ל[[אוטונומיה]]. יהודיצ'כיההם הקימו מפלגה שהתמודד בבחירות לפרלמנט הצ'כי. במקבילובמקביל, יהודים צ'כים רבים השתלבו במפלגות שונותכלליות אחדות. בתחילת שנות ה-20, [[אוסקר רבינוביץ]] הקים סניף של תנועת הנוער הציונית [[בית"ר]], והואאשר פעלפעלה לצד סניפיםתנועת הנוער של תנועתתנועות הפועלים הפעוליםהציוניות.

ב[[שנות ה-30]], עם [[עליית הנאצים לשלטון|עליית היטלר לשלטון בגרמניה]], גברה ה[[אנטישמיות]] גם בצ'כיה, בעיקר על ידיאצל ה[[מיעוט]]ים במדינה. בתחילת עשור זה גם גדלה אוכלוסיית יהודי המדינה כתוצאה מהגירת יהודים מגרמניה אל צ'כיה. עם סיפוחה של צ'כיה לשטחי [[גרמניה הנאצית]], יהודים רבים נמלטו מהמדינה. ואלועל שנשארוהנשארים חלו עליהם [[חוקי נירנברג]], כמו על יהודי גרמניהבגרמניה. מקהילה בת כ-395,000 יהודים בשנת [[1939]], נספומנתה במהלךהקהילה [[השואה]]היהודית בצ'כיה כ-250395,000 היהודיםיהודים. במהלך המלחמהה[[שואה]] רבים מיהודי צ'כיה נשלחו למחנה [[טרזינשטט]]. ולפי אומדן גס נספו כ-250,000 יהודים מצ'כיה.

בשנת [[1947]] חיו בצ'כוסלובקיה כ-44,000 יהודים, מעל למחציתם בצ'כיה. [[רודולף סלנסקי]] היה האיש השני במדינה, עד שנעצר ונשפט. עם עליית השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] במדינה, נותקו קשרי הקהילה עם שאר קהילות היהודים בעולם. בין השנים [[1948]]-[[1950רודולף סלנסקי]] היגרוהיה מ[[צ'כוסלובקיה]]בעל כ-26,000השפעה יהודים,פוליטית מתוכםרבה כ-19במדינה,000 ל[[מדינתעד ישראל]]שנעצר ונשפט.

עםאחר השניםכך, יצאו יהודים רבים נוספים מהמדינה, בעיקר לאחר [[מהפכת הקטיפה|נפילת המשטר הקומוניסטי בה]].

כיוםבתחילת ישהמאה ה-21, חיים בצ'כיה כ-3,000 יהודים, רובם ב[[פראג]].

אברהם דוד, '''כרוניקה עברית מפראג מראשית המאה הי"ז''', (לפי כ"יכתב-יד ניו יורק, בית המדרש לרבנים Mic. 3849), בהוצאת ירושלים:[[מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל]] ע"ש [[בן ציון דינור]].