|
'''מדבר לוב''' (ב[[ערבית]]: '''الصحراء الليبية''') הוא [[מדבר]] ב[[אפריקה]], בחלקו הצפוני והמזרחי של [[מדבר סהרה]]. מדבר לוב משתרע על פני דרום-מערב [[מצרים]] (ומהווה כשני שלישים משטחה), מזרח [[לוב]] וצפון מערב [[סודאן]]. שטח המדבר הוא כ-1,100,000 קמ"ר, והוא מתפרש על פני כ-1,100 ק"מ ממזרח למערב ועל כ-1,000 ק"מ מצפון לדרום, כך שצורתו מזכירה [[ריבוע]].
המדבר, ברובו, נמצא בגובה שלברום 400-300-400 מטר, ובו אגמי [[מלח בישול|מלח]], החרבים ברובם, [[נווה מדבר|נאות מדבר]], [[חמדה|חמדות]] (אזורי סלעים חשופי חול) רבות וגושי [[הר]]ים.
במדבר שוכנים ה[[סנוסים]] וחיי הבר העיקריים בו הם [[עכן (סוג)|עכנים]] ו[[עקרב|עקרבים]].
חלקו המערבי של מדבר לוב [[חול]]י ביותר, ולכן, מכונה בשם "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא [[שקע קטארה]] שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום מערב הארץ: [[רמת ג'ילףלף אל קבירכביר]] מתרוממת לגובה של כ-2,000 מטר, ודרומית מערבית לה מתנשאים [[הרי ג'בל אבנט]] (1,940 מטר).
במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים כ[[נווה מדבר|נאותנווי מדבר]] ואילו השמיני, קטארה (Qattara), אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נאותנווי המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים בסביבתם יישובי קבע בקרבת שבעת נאות המדבר. מקור מימיהם הזכים של נאותנווי המדבר הללו הם [[נהר הנילוס]] או [[מי תהום]]. כך, למשל, ב[[נווה המדבר סיווה]] שבמצרים, הקרובהסמוך לגבול עם לוב, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים, על אף בידודו משאר מצרים. [[באר ארטזית|בארות ארטזיות]] של מים מתוקים בקרבת [[נווה המדבר פיום]] (Fayyum) איפשרו חקלאות נרחבת משךבמשך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ- 2,100 קמ"ר.
נאותנווי המדבר האחרים הם אד-[[נווה המדבר דאח'לה (Dakhla)|דאח'לָה]], אל-ח'ארגה (Kharga)ארגָה, ג'ע'בוב (Jaghbub)בּוּבּ, בחריה (Bahriyah)בַּחרִיָה, פרפירה (Farafirah)[[פראפרה]].
[[אגם מלוחקארון]] בשםהמלוח בירכת קרון (Birkat Qarun) מצפוןשמצפון לנווה המדבר פיום, התנקז למימי הנילוס כבר בעת העתיקה.
== ראו גם ==
|
