ויכוח ברצלונה – הבדלי גרסאות

'''ויכוח ברצלונה''', הידוע גם בכינויו "'''ויכוח ה[[רמב"ן]]'''", ואשר תועדשתועד בידי רמב"ן בספר הנקרא "ספר הוויכוח" (או "מלחמת ה'"), הוא ויכוח שאורגן על ידי [[יעקב הראשון, מלך אראגון|יעקב הראשון]] מלך קאטאלוניה ו[[ממלכת ארגון|אראגון]] בשנת [[1263]]. הוויכוח נערך בימים [[20 ביולי|20]], [[27 ביולי|27]], [[30 ביולי|30]] ו-[[31 ביולי|31]] ב[[יולי]], בעיר [[ברצלונה]] שבחבל [[קטלוניה]], [[ספרד]], אשר גרם, לאחר מכן,וגרם לגירושו של ה[[רמב"ן]] מספרד ו[[עלייה|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל]].

הרקע לוויכוח היה המדיניות האנטי-תלמודית שהשפיעה על המנהיגים הדתיים של הנצרות, כפי שבא לידי ביטוי גם ב[[משפט פריס]] שהביא לשריפתל[[שריפת התלמוד|שריפת]] כמויות אדירות של ספרי [[תלמוד]]. הוויכוח נערך בארמונו של מלך אראגון, יעקב (חיימה) הראשון, ועמו ראשי הממלכה והכנסייה וראשי המסדר הדומיניקני שהפעילו את ה[[אינקוויזיציה]] הנוצרית (כלומר המנהיגות הפוליטית והרוחנית). הקהל היה כולו נוצרי למעט נציגי היהודים עצמם ולמעשה הוויכוח היה מעין משפט שבו עמדעמדו הרמב"ן והיהדות למשפט לפני הנוצרים, על שהם עדיין מחזיקים באמונה היהודית ולא מוותרים עליה לטובת האמונה הנוצרית. הפוסק במשפט היה המלך עצמו שנחשב הגון כלפי הרמב"ן, ולהבדיל מוויכוחים אחרים, אף התיר לרמב"ן להתבטא כאוות נפשו. עם זאת, הרמב"ן לא יכול להקשות בשאלות על היהודי המומר שאיתו התווכח, ויכול רק לענות על שאלות שהלה הפנה אליו.

לאחר תום הוויכוח באו המלך ופמלייתו ביום ה[[שבת]] אל בית הכנסת בברצלונה, ושם, לאחר שהוויכוח הסתיים (בניצחונו של הרמב"ן), שאלו הנזירים לדעתו על [[השילוש הקדוש]]. לאחר שהסביר הרמב"ן את עמדתו העניק לו המלך [[300]] [[דינר|דינרים]]ים ונפרד ממנו.