מג'דל שמס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קצת הגהה
שורה 21:
 
==היסטוריה==
היישוב נוסד בשנת [[1595]] על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי [[פחר א-דין השני|פחר א-דין אל-מעני השני]], על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, [[ג'ובתה א-זית]], (כיום בנוי על חורבותיו היישוב [[נווה אטי"ב]]), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.
 
חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, ונתגלו בו שרידים מהמאות [[המאה ה-2|השנייה]] וה[[המאה ה-3|שלישית]] לספירה, ביניהם גם [[מערת קבורה]], המכונה בפי המקומיים; "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים.
 
עד [[1967]] היה הכפרהיישוב נתוןחלק לשליטה סוריתמסוריה. הכפרהוא נכבש ב[[מלחמת ששת הימים]], ומאז עברועבר לשליטה ישראלית. מ־1967 ועד [[1981]] נשלט הכפר על ידי [[משטר צבאי]], ומאז על ידי שלטון אזרחי. בראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר.
 
==מידע כללי==
{{בוט יישובים/4201|2}}
כיום רובם המוחלט של התושבים הינםהם [[דרוזים]], המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן{{הערה|1=אורי שטדלר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5261 הדרוזים], [[ספריית מט"ח]]}}. קודם ל[[מלחמת ששת הימים]] התגוררו במג'דל שמס גם תושבים [[נוצרים]] ו[[עלווים]].
 
פרנסתם העיקרית של תושבי הכפרהתושבים היא מ[[חקלאות]], בעיקר גידול [[תפוח]]ים ו[[דובדבן|דובדבנים]], ב[[מטע]]ים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר ב[[בקעת יעפורי]]. ב[[חורף]], מהווה השכרת ציוד [[סקי|גלישה]] ל[[תייר]]ים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים.
 
לאחרונה החלה מגמה של פיתוח [[תיירות]] והשכרת [[צימר]]ים, ובמקום אף נבנה [[בית מלון|מלון הבוטיק]] "נרקיס", וב"[[עין אל תינא"]] - עמק התאנים - הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר, ממוקמת [[מסעדה]] המגישה אוכל דרוזי מסורתי אותנטי, מלבד מסעדות ואטרקציות נוספות המיועדות לתיירים.
 
עלילת הסרט "[[הכלה הסורית]]" משנת [[2004]], העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב זה.
 
אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר, כאשר [[חברת החשמל]] מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.
 
בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מידימדי חורף בממוצע מספר אירועי [[שלג]].
 
==גבעת הצעקות==
במלחמת ששת הימים עבר היישוב לשליטה ישראלית, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. מעבר היישוב לשליטה ישראלית הובילההוביל לניתוק תושבי הכפר מהעדה הדרוזית בסוריה (בין היתר מהכפר הסמוך [[חדר (כפר)|חדר]]), עמה קיימו קשרי משפחה ענפים.
 
בני משפחות דרוזים המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול{{הערה|1={{cite news| url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/7353494.stm | work=BBC News | title=Golan Druze celebrate across barbed wire | date=April 18, 2008}}}}, לעתים בסיוע [[מגאפון|מגאפונים]], מה שהיקנה למקום את הכינוי '''"גבעת הצעקות"'''{{הערה|1=[http://www.masa.co.il/article/1576/%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%A5/ ירכתי ארץ ישראל] - אתר "מסע אחר".}}. תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך דרוזים תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. לאחרונה התמעטו פגישות כאלה לאור המצב הבלתי יציב בגבול ולאור התפתחות אמצעי התקשורת החזותיים כמו [[סקייפ]].