ללכת שבי אחריו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדת שימוש בתג br* |
ניסוח |
||
שורה 34:
== עלילה ==
הסרט מתחיל בטקס הפתיחה של בית הספר וולטון, בו מוזכרים ארבעת עקרונות בית הספר: [[מסורת]], [[כבוד]], [[משמעת]] ו[[מצוינות]]. לאחר מכן, המורה החדש לאנגלית, ג'ון קיטינג (המגולם ע"י [[רובין ויליאמס]]), מסביר לתלמידים שיוכלו לקרוא לו "[[הו רב חובל|הו קברניט! קברניטי!]]" (כותרת [[שירה|שירתו]] של [[וולט ויטמן]]) אם הם מרגישים נועזים. בשיעורו הראשון, שורק קיטינג את "[[הפתיחה 1812]]", ומסמן לתלמידיו לבוא אחריו אל מחוץ לכיתה ושם הוא מסביר להם את רעיון ה"[[קארפה דיאם]]" (ב[[לטינית]]: "לחיות את היום") באמצעות התבוננות בתמונות תלמידי העבר בארון ה[[גביע (ספורט)|גביע]]ים של בית הספר וולטון.
בשיעור מאוחר יותר, קיטינג מבקש מניל ([[רוברט שון לאונרד]]) לקרוא את ההקדמה של ספר לימוד ה[[שירה]] שלהם "הבנת השירה" מאת האקדמאי הבדיוני, "ג'יי אוונס פריצ'רד, [[דוקטור]]" המסביר כיצד לדרג שירה באמצעות מתמטיקה. קיטינג כותב שרטוט של ההסבר על הלוח תוך כדי שניל קורא, וברגע שהוא מסיים, קיטינג קורא "זיבולים!", ומבקש מכולם לקרוע את ההקדמה מהספר. בתחילה, התלמידים שאינם רגילים להפרה של כללי המסגרת מהססים ואינם מעזים לתלוש את הדפים, אך בעזרת עידודו של קיטינג, כולם קורעים את ההקדמה מהספר. כשקיטינג הולך להביא פח מחדרו כדי לזרוק לתוכו את ההקדמה, נכנס לכיתה מנהל בית הספר, שלא מבין למה אין מורה בכיתה. מר קיטינג יוצא מחדרו ואומר שהוא נוכח. בהמשך השיעור מר קיטינג אף מעודד את הנערים לעלות על שולחנו, על מנת שיוכלו לראות את העולם מזווית אחרת. בהשראת קיטינג, הנערים מחיים בסתר מועדון שירה סודי אליו השתייך קיטינג בעבר, הנקרא "אגודת המשוררים המתים". הם נפגשים בלילות במערה הסמוכה לבית הספר ומקריאים שירה.
| |||