מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט – הבדלי גרסאות

{{הפניה לערך מורחב|פרעות דורוחוי}}

 

{{הפניה לערך מורחב|המדינה הלאומית-לגיונרית}}

מבחינה פוליטית השלטון היה בידי [[קונדוקטורול]] (המנהיג), [[גנרל]] יון אנטונסקו ובידי ממשלתו ה[[פשיזם|פשיסטית]] אנטישמית, שהרכיב יחד עם סגנו, [[הוריה סימה]], ראש [[התנועה הלגיונרית]]. בין שני ראשי השלטון שרר מתח רב על רקע שוד היהודים (באמצעות חוקי הרומניזציה וטרור [[המשטרה הלגיונרית]]), שנעשה, לדעת אנטונסקו, בצורה שגרמה נזקים לכלכלה הרומנית. הרכוש שנגזל מן היהודים נותב לקופת הלגיונרים או לכיסיהם הפרטיים ולא לקופת המדינה. בנוסף לנקודה היהודית, הלגיונרים, שהגיעו לשלטון לאחר שנים של רדיפות מצד השלטון הקודם, שאף היה אחראי קודם לכן לרצח מנהיגם, [[קורנליו זליה קודריאנו]], היו תאבי נקם ורדפו כל מי שהיה קשור לשלטון הקודם. המשטרה הלגיונרית פעלה כדי לנקום במנהיגי העבר וכדי לשדוד את היהודים{{הערה|1=[http://romanianjewish.org/ro/?page_id=1369 Viata si moartea evreilor români în timpul regimului legionar (6 septembrie 1940 - 21 ianuarie 1941) ] חייהם ומותם של היהודים הרומנים בתקופת המשטר הלגיונרי - באתר הקהילה היהודית של רומניה {{רומנית}}}}. מוקד נוסף למתיחות בין אנטונסקו ובין הוריה סימה הייתה שאיפתו של הראשון להתמנות לראש התנועה הלגיונרית על חשבונו של השני, בהתאם לעצה שקיבל מ[[אדולף היטלר]], וניסיונותיו לקרב אליו ראשי לגיונרים, שלא היו מרוצים ממנהיגותו של סימה{{הערה|[http://www.academia.edu/4100132/Mi%C5%9Fcarea_legionar%C4%83_dup%C4%83_Corneliu_Codreanu._Vol._II._Regimul_Antonescu_ianuarie_1941_august_1944_ Ilarion Țiu, Mișcarea Legionară după Corneliu Codreanu עמוד 33] {{רומנית}}}}.