מרטין בורמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Giladbr (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Giladbr (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 15:
ביולי [[1933]] יזם את הקמתה של "קרן התרומות של התעשייה הגרמנית ע"ש היטלר". הקרן אספה כמות לא מבוטלת של תרומות מתעשיינים וכספים אלה העביר בורמן לבכירי המפלגה הנאצית. באותה שנה הפך היטלר את בורמן למנהל רכושו הפרטי. בורמן הצליח להגדיל משמעותית את הונו של היטלר על ידי גביית תגמולים על ספרו "מיין קמפף" ועל השימוש בדיוקנו עבור בולים ודברי דפוס אחרים.
במקביל זכה בתפקידי ראש המטה של [[רודולף הס]] ובתפקיד הרייכסלייטר (Reichsleiter) של המפלגה הנאצית. במשרה זו שימשו רק 18 נאצים בכל רחבי הרייך וכולם היו כפופים רק להיטלר או לממלא מקומו. בנובמבר אותה שנה נבחר ל[[רייכסטאג]].
היטלר הטיל על בורמן את האחריות להקמה וניהול שוטף של " מתחם הפיהרר" (Führersperrgebiet) ב[[אוברזלצברג]] שבדרום-מזרח [[בוואריה]] (המתחם כלל את ה[[ברגהוף]], [[קן הנשרים]] ומבנים נוספים). בורמן הקים במתחם את בית הקיט שלו ופעל לרכישת שטחים נוספים בסביבה עבור מקורביו של היטלר מידי הכפריים המקומיים. לשם כך הפעיל גם לחץ על אלה שסירבו למכור ואף איים בשילוחם ל[[מחנה ריכוז]].
 
בורמן חתר להרחקתו של אוברפיהרר וילהלם בריקנר (Wilhelm Brückner), עוזרו האישי של היטלר. הוא ניצל, ככל הנראה, סכסוך בין בריקנר ומנהל משק ביתו של היטלר, ארתור קננברג, כדי להביא לפיטוריו של בריקנר מתפקידו באוקטובר [[1940]].