רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
מ (הכלל אינו תקף לגבי תנאים)
מ (הגהה)
|בית מדרש=[[יבנה#היסטוריה של יבנה הקדומה|יבנה]]
}}
רבי '''אלעזר בן עזריה''' (ראב"ע), [[תנא]] בן הדור השלישי ל[[תנאים]], בן דורו של [[רבי עקיבא]]. כיהן תקופה מסוימת כ[[נשיא הסנהדרין]] לצידולצדו של [[רבן גמליאל דיבנה]]. ידוע בייחוסו – [[כהן]], דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. בנו של [[רבי עזריה בן רבי אבטולס]], דודו הוא התנא [[שמעון אחי עזריה]]. ה[[אמורא]] [[רבי עזרא]] היה דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה.
 
==מנויו לנשיא==
כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את [[רבן גמליאל דיבנה]] מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה). כאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו טענה שאין לו שערות לבנות של זקנה (כי היה רק בן שמונה עשרה), וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה '''כמו''' בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שהיה רוצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כח|א}}}} בנוסף, באותו יום נשנתה כל [[מסכת עדיות]].
 
==תורתו==
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}} כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}} "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
 
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, מכיווןכיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|שבתתכשיט]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את בהמההבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר,{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}} והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
 
==עושרו==
אודות עושרן האגדי מסופר כי ה[[מעשר בהמה]] שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}.
 
באחרית ימיו, כנראה, גר בציפוריב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שבגליל, ומקום קבורתו ליד המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
 
==לקריאה נוספת==