היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית: עם הטאינו וכיליונו – הבדלי גרסאות

ה'''היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית''' תחילתההתחילה זמן רב לפני שהגיע קולומבוס אל אדמת האי שכונה בדיעבד [[היספניולה]] ב-[[1492]]. תושבי האי, עם ה[[טאינו]], שבט [[אינדיאנים|אינדיאני]] מעם ה[[ארוואק]] הגיעו אל האי במהלך [[המאה ה-7]]. נחיתתו של קולומבוס החלה את יישוב האי על ידי אירופים ועבדיהם האפריקנים, תהליך שהביא להשמדת עם הטאינו ברעב, במחלות ובעבודות כפייה.

[[תמונה:Columbus landing on Hispaniola adj.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קולומבוס נוחת על אדמת האי היספניולה.]]

שם האי, היספניולה (La Española - האי הספרדי), ניתן לו על ידי כריסטופר קולומבוס כאשר גילה אותו בשליחות [[היספניולהספרד]]. האי, בעל האקלים הטרופי, הוא השני בגודלו ב[[האיים האנטילים|איים האנטילים]]. האי ידע גלי הגירה של בני שבטי ה[[אראוואק]], עמי [[אינדיאנים]] שהיגרו צפונה מהדלתה של נהר ה[[אורינוקו]], ויישבו את איי [[הים הקאריבי]]. מעריכים כי בתחילת [[המאה ה-7]] הגיע לאי עם ה[[טאינו]], אחד משבטי הארוואק, שתרבותו הייתה תרבות של [[תקופת האבן]] המאוחרת. העם השתלט על האי ואוכלוסייתו החליפה את אוכלוסיית הארוואק הקיימת. העם אורגן בשבטים שכונו בידי הספרדים "[[קסיקסגו]]", והונהגו על ידי "קאסיקה" (cacique), מונח, שמקורו בשפת הארוואק, המשמש עד היום לתיאור מנהיג בארצות [[אמריקה הלטינית]]. גל נוסף של הגירת ארוואק, שבטי ה[[קאריב]] פלשו אל [[האנטילים הקטנים]] במהלך [[המאה ה-12]], ומעת לעת היו בני הקאריב פושטים על כפרי הטאינו בחופה המזרחי של היספניולה.

== הגעתם של הגואמיקנה (האנשים הלבושים) ==

במסעו הראשון אל העולם החדש, נחת [[כריסטופר קולומבוס]] על אדמת האי היספניולה ב-[[5 בדצמבר]] [[1492]], וכינה אותו בשם "לה היספניולה". בני הטאינו שפגשו במשלחת האירופית האמינו כי הם פוגשים ביצורים על טבעיים, וכיבדו אותם בכבוד גדול. חברת הטאינו הייתה שונה מאוד מן החברה האירופית. האירופים, למשל, היו לבושים בבגדים רבים, יותר מן הנדרש בהתחשב באקלימו הטרופי של האי. בשל כך כינו אותם הטאינו "גואמיקנה", הלבושים. הקאסיקה המקומי, גואקנאגאריקס, אירח את קולומבוס ואנשיו, והעניק להם את כל רצונם. עם זאת, ההתנגשות בין התרבות המקומית השוויונית ובין התרבות הספרדית שעדיין הייתה במידה רבה [[פאודליזם|פאודלית]] לא איחרה לבוא. הספרדים סברו כי המבנה החברתי השוויוני של הטאינו, שלא ניכרו בו הבדלי מעמדות, מלמד על חולשת החברה, ועל האפשרות לנצלה. הם התייחסו אל הטאינו באלימות. קולומבוס ניסה ליישב את ההדורים, בשעה שהחל במסעו בחזרה לאירופה, ועזב את המקום ברוח טובה, כשהוא מכריז על ברית עם גואקנאגאריקס, שהיה אחד מהמנהיגים החשובים באי. לאחר שאונייתו של קולומבוס, הסנטה מריה, עלתה על שרטון, החליט קולומבוס לבנות באי מבצר קטן מעץ הספינה ולהציב בו חיל מצב, שיסייע לתביעתה הטריטוריאלית של ספרד על האי. 39 מאנשיו של קולומבוס נותרו במבצר, שכונה "לה נאווידד" ([[חג המולד]]), בשל התאריך שבו טבעה הספינה והחלה בניית המצודה.

לא חלף זמן רב והאירופאים שנותרו לבדם על אדמת האי, נחלקו לסיעות יריבות. אחת הסיעות החלה להתייחס בגסות אל המקומיים, ולנסות לגנוב את נשותיהם. גואקאנאגאריקס, שנתפס כחלש על ידי האירופים, ועתה אף על ידי אנשיו, ניסה להגיע להבנה עם הספרדים, אשר ראו אותו עתה ככפוף להם. הם התייחסו אליו בבוז, ואף לקחו כמה מנשותיו. קאסיקה מקומי אחר בשם קאונאבו לא יכול היה עוד להבליג, תקף את הספרדים, הרג אותם עד האחרון שבהם, והשמיד את מבצר לה נאווידד. גואקאנאגאריקס לא ניסה לסייע לספרדים, וקיווה כי הם לא ישובו עוד, אך הם אכן שבו.

על אף שקאונאבו נתפס קודם לכן, מלכתו אנאקואנה ירשה את כיסאו. בשל מעמדה הרם בקרב מנהיגי הטאינו ביקש דה-אובאנדו כי תברך אותו כמושל החדש, ותארח אותו לארוחה. אנאקואנה הסכימה לכך, והזמינה שמונים מנהיגים אחרים למסיבה גדולה. חייליו של דה-אובאנדו הגיעו למקום, ושרפו את ארמונה של אנאקואנה על יושביו. רוב המנהיגים נהרגו. כמה מהם נמלטו, אך נתפסו, נרצחועונו ועונוונרצחו. אנאקואנה עצמה נשפטה, ונתלתה. דה-אובאנדו הצליח להשמיד את הנהגת הטאינו, ולאחר מכן השתמש בשיטות דומות כנגד יתר השבטים באי. הצלחתו הביאה לכך שגם בתקופה של דיכוי קשה לא מרדו הטאינו כנגד מדכאיהם, פרט לאדם בשם אנריקיו שהנהיג קבוצת טאינו שנמלטה להרים, והתקיפה את הספרדים במשך 14 שנים. לבסוף הציעו לו הספרדים הסכם שלום, וייסדו עבורו ועבור אנשיו עיר משלהם בשנת [[1534]]. העיר לא שרדה זמן רב. שנים מעטות לאחר ייסודה הושמדה במרידת עבדים אפריקנים, ששרפו אותה עד היסוד, וטבחו את כל יושביה.