היטל השבחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 30:
* השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו ב[[חוק הנאמנות]], התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם [[מקרקעין]] או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
*השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתוכניות הסיוע של [[משרד הבינוי והשיכון]], ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל של אותה דירה תואם את הוראות תוכנית הסיוע לה הוא זכאי; (ע"פ פסק דין של בית המשפט העליון, פס"ד חמאיסי, אין תחולה לסעיף זה).
'''* הרחבה של דירת מגורים בתנאי ש[[שטח דירה|השטח הכולל של הדירה]] לא עולה על 140 מ"ר, ובתנאי שהבעלים או קרובו יגור''' בדירה לפחות 4 שנים מגמר הבניה;
*השבחה במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד 5% משטח המגרש;
*השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או קרובו וההשבחה נובעת מתוכנית שאושרה, והתוכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב בטבת התש"י (1 בינואר 1950).
*השבחה בבנית ממ"ד. הפטור יינתן לשטח המינימאליהמינימלי הנדרש בלבד (9 מ"ר נטו + קירות).
 
==תולדות ההיטל==
היטל השבחה הוטל ביולי [[1981]] בתיקון 18 לחוק התכנון והבניה. בחוק נקבע כי שומת היטל ההשבחה תיערך על ידי [[שמאי מקרקעין]] של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כאשר לבעלים יש את הזכות לערער על עצם החיוב בפנייה לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה של [[משרד הפנים]], או על גובה החיוב, בפנייה ליו"ר מועצת השמאים למינוי [[שמאי מכריע]]. ערעור על גובה החיוב ייעשה בדרך כלל באמצעות חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו הבעלים.
 
במהלך השנים התגבשה פרקטיקה של ניהול משא ומתן בין הנשום לבין הוועדה המקומית, בדרך כלל באמצעות שמאיהם או לחלופין בהיעדר הסכמה באמצעות השמאי שלישי. כן אירעו מקרים בהם הגיעו [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] להסכמות עם נישומים על הסכמה לתשלום היטל השבחה במועד שלא היו חייבים בה כלל, למשל עוד לפני אישור התוכנית.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06], סעיף 32}}. בעקבות טענות על התנהלות לא ראויה, ביולי 2008 בתיקון 84 ל[[חוק התכנון והבנייה]] קבעה [[הכנסת]] איסור על הגעה להסכמות כאלו. התיקון ספג ביקורת ועורר חשש מצד גורמים שונים בטענה שהוא עלול לסרבל את ההליכים לבירור גובה ההיטל אך לבסוף נמצא כי התיקון מאפשר ניהול בירור יעיל בטווח זמן סבירים והביא לשיפור בשקיפות ובמקצועיות של ההכרעות.{{הערה|{{גלובס| |שנה לעבודת השמאי המכריע מסתיימת יפה|1000561402|24 במאי 2010}}‬}}
 
==קישורים חיצוניים==