שם קלינברג – הבדלי גרסאות

רבי '''שם קלינברג''' (בערך [[תר"ל]], [[1870]] - כ"ח ניסן [[תש"ג]], [[1943]]) היה המקובל ושימש כ[[אדמו"ר]] מ[[זלושיץ|זאלושיץ]] מ[[חסידות קומרנה|שושלת קומרנה]],חסידות ו[[מקובלקומרנא]].

נולד ב[[סקוליה]] לרבי אברהם מרדכי. אביו היה נכדו של רבי [[יצחק אייזיק מקומרנה|יצחק אייזיק מקומרנא]] "שר בית הזוהר"{{הערה|אביו הוסמך לאדמו"רות על ידי סבו רבי אייזיק, לאחר פטירת סבו נסע לרבי [[חיים מצאנז]] שהסמיכו לכהן באדמו"רות. לאחר מכן נסע לרבי [[אברהם טברסקי]] האדמו"ר מ[[חסידות טריסק|טריסק]] שאף הוא כיבדו כבוד גדול. בדרכו חזרה מטריסק הרוסית לקומרנהלקומרנא הפולנית, עבר דרך זלושיץ שבפולין הרוסית, שם הפצירו בו חסידי טריסק שיבוא לגור בעירם. לאחר 14 שנים שישב בזלושיץבזאלושיץ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע ל[[קרקוב]] שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץמזאלושיץ עד לפטירתו.}}. אמו הייתה בתו של רבי משה רוטנברג, מסקוליה, אף הוא אדמו"ר מגזע קומרנהקומרנא. שמו הנדיר: שם, ניתן על פי הוראת סבו רבי אייזיק, שאמר שב[[ראש השנה]] של שנת לידתו היה [[שם בן נח]] מליץ יושר על עם ישראל, ובשל כך הבטיח לו שיקרא על שמו את התינוק הראשון שיוולד במשפחתו. רבי אייזיק נפטר כשהיה בן 4, אך הוא זכר את דמותו. למד בעיקר אצל אביו. הוסמך להוראה על ידי רבה של קרקוב רבי חיים לייבוש הורביץ. נישא לשלומצע, בתו של רבי ישראל הורביץ רבה של וויסליץ, מ[[חסידות לינסק|שושלת לינסק]].

לאחר נישואיו היה מתמיד גדול, וסדר יומו היה [[תפילת ותיקין]], לימוד עד חצות היום, [[ארוחת בוקר#ביהדות|פת שחרית]], [[תפילת מנחה]] ולימוד עם תלמידים עד תשע וחצי בערב, אז הלך לסעוד אצל חותנו, ולאחר מכן המשיך ללמוד בביתו עד מאוחר. כדרך אדמו"רי קומרנהקומרנא, עסק ב[[תורת הסוד]], ובגיל 30 ההדיר את ספרו של [[האר"י]], ליקוטי הש"ס. אביו נפטר בשנת [[תרע"ח]], ולפני פטירתו הועידו לממלא מקומו.

לאחר כיבוש קרקוב על ידי הנאצים, נמלט לעיירה סמוכה, [[נפלומיץ]], שם המשיך ב[[עבודת ה'|עבודתו]]. לאחר שנתיים, הוברח על ידי חסידיו ל[[גטו קרקוב]], שם התחבא בבונקר, והמשיך עם סדר שיעוריו כרגיל. באותה תקופה הפסיק לשיר [[זמירות שבת]] באומרו:"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"{{הערה|על פי המדרש שהמלאכים רצו לומר שירה ב[[קריעת ים סוף]] והקדוש ברוך הוא לא הניח להם בטענה זו.}}. בשנת [[תש"ג]] הועבר עם רוב יהודי הגטו ל[[מחנה הריכוז פלאשוב]]. בנו רבי משה, שהיה ב[[מחנה הריכוז קאבל]], התגנב שבת אחת למחנה פלאשוב, שם שמע מאביו שאמר:"עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם", בבוא הגאולה יבינו את סוד הרציחות הנוראות. ב[[פורים]] קרא את [[מגילת אסתר]] בהחבא, ונתן [[מתנות לאביונים]] מעט מזון. לקראת [[פסח]] הבריחו לו מצות מ[[גטו בוכניה]] וב[[ליל הסדר]] אמר את ה[[הגדה של פסח]] בעל פה עם מעט יהודים. לאחר החג, ביצעו הנאצים סלקציה, ובחרו את רבי שם להורגו בפומבי. היהודים ניסו להתחנן על חייו אך לא הצליחו. רבי שם לא הראה סימני פחד ומלמל תפילות ופסוקים, ואמר ליהודים שיש לקבל דין שמיים באהבה. הנאצים הורו להפשיטו והוא התחנן להשאר עם [[ציצית]] לאמירת [[וידוי (יהדות)|וידוי]]. נורה תוך כדי שאמר "[[שמע ישראל]]".