כריסיפוס מסולי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על מוות ומקור |
|||
שורה 8:
כריסיפוס נהג לכתוב הרבה (אומרים שלא פחות מחמש מאות שורות ליום), אך מתוך כ-700 חיבוריו לא שרד דבר מלבד קטעים אחדים הנכללים בכתביהם של [[קיקרו]], של [[סנקה]] ושל סופרים אחרים. הוא נטה לוויכוחים ולפעמים החזיק בשני הצדדים של הוויכוח, וניסה להוכיח דבר והיפוכו. בהשפעת תורתו של [[הרקליטוס]] טען כריסיפוס שאין כל משמעות ל[[טוב]] ללא ה[[רוע]], ול[[יום]] ללא ה[[לילה]], המהווים חלק של הסדר שב[[היקום|יקום]] שביסודו מונחת התבונה ה[[אלוהים|אלוהית]] ([[לוגוס]]).
מחשבתו של כריסיפוס הושפעה בתחילה מן הפילוסופים [[ארקסילאוס]] (שנמנה עם זרם ה[[ספקנות]] בפילוסופיה היוונית
כריסיפוס חשב כי האצילות נרכשת באמצעות המידות הטובות, ולא ייחס כל חשיבות לתוארי אצילות העוברים בירושה. הוא בז לתהילה ואמר שכל התהילה שבעולם אינה שווה שאדם בעל בינה ינקוף אצבע למענה. היות שלדעתו כל בני אדם מוצאם ממקור אלוהי, הוא הטיף לאהבת הזולת ולטיפוח החברה האנושית כדי להגיע לשיווי משקל חברתי. האסכולה הסטואית דגלה בחזון אחרית הימים של מדינה אוניברסלית שבה לא יהיו אומות ומעמדות, שבה ישלטו הפילוסופים, וכל בני האדם יהיו אחים כילדיו של אלוהים, שהוא היקום וההיגיון הצרוף.
יש שני סיפורים על מותו, ושניהם קשורים ליין. לפי אחד מהם, כריסיפוס שתה יין במשתה קרבן, נהיה מטושטש ומת לאחר חמישה ימים. לפי סיפור אחר, הוא רק חמור אוכל תאנים, וביקש מאישה זקנה להשקות את החמור כדי "לשטוף את התאנים", ו[[מוות מרוב צחוק|מת מצחוק]] זמן קצר לאחר מכן.<nowiki/>
חייו מתוארים בספר השביעי של "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים" מאת [[דיוגנס לארטיוס]].
[[קטגוריה:פילוסופים יוונים]]
| |||