יעקב סיקא אהרוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ספרי פרוזה: עדכון, קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 25:
== תולדות חייו ==
אהרוני הוא בנו של ה[[מקובל]] רבי יצחק אהרוני. בצעירותו היה חניך ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף ב[[פעולת האצ"ל בעיראק]] בה נהרג מפקד האצ"ל [[דוד רזיאל]]. בתקופת [[הסזון]] נחטף, [[עינוי|עוּנה]] ונחקר על ידי [[ההגנה]] והוסגר לבריטים ש[[גולי אצ"ל ולח"י|הגלו]] אותו ל[[סודאן]] ול[[קניה]].
עם הקמת המדינה התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כאיש הדרכה ב[[חיל התותחנים הישראלי|תותחנים]].
אהרוני הוא בוגר [[אוניברסיטת תל אביב]] ב[[ספרות]] ו[[תנ"ך]]. הוא עסק בחינוך ושימש כ[[מורה]], [[מחנך]] ומנהל בתי ספר, ויצא ל[[שליח (ציונות)|שליחויות]] [[חינוך|חינוכיות]] מטעם המדינה
כתב דברי [[פרוזה]], [[סיפורת]], [[שירה|שירים]], מאמרים ודברי [[הגות]] בבמות שונות, ביניהן [[מעריב]], [[ידיעות אחרונות]], [[הצופה]], [[ברקאי (עיתון)|ברקאי]], [[מהות (עיתון)|מהות]], [[נתיב (כתב עת)|נתיב]] ו[[האומה (עיתון)|האומה]].
סיקא אהרוני היה מבין התוקעים ב[[שופר
== ספריו ==
|